מהויות ומושגים
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 868
מהויות ומושגים
אחת ממשימות האדם היא הבנתן של מהויות במציאות שבה הוא נמצא. לפעמים אנו מוטעים על ידי הנחה שכאשר אנו יודעים ממה מורכבת מהות אנו מבינים אותה יותר. בנוסף, אנו עלולים להתבלבל ולהניח שחומר הבנין חשוב יותר מהבנין עצמו. זיהוי ישיר מלא של מהות, ואפילו היא מורכבת ביותר, הוא תקף כידיעה וכהבנה אם אנחנו יודעים ומבינים ולא אם פירקנו את המהות לגורמים.
היסוד המעשי לכל זה הוא שלצרכי הבנה מסויימת כדאי לבצע פירוק של מהות או העמקה לנבכיה. אך דבר זה אינו נכון לגבי כל צורות ההבנה. זה נכון כי לא ניתן להבין את החלק במלואו אם לא הבנו את השלם. התשובה המלאה נמצאת תמיד בשלם וההבנה של החלק תהיה לעולם חלקית. כשאנו חוקרים את הרמה הביולוגית והמולקולרית של גוף האדם אנו מבינים יותר אך לא את האדם כשלם אלא את ההקשר שבו אנו פועלים - ההקשר המולקולרי או הכימי.
העובדה שאיננו מבינים את האדם חשובה לזכירה בעת עיסוק בכל ידע שיש לנו בתחומי מדע מסויימים הנוגעים להיבטים חלקיים של שלמותו והיא עשויה להוות גורם משפיע ומכריע בכל מה שיקרה ברמות חמריות אלה, בדיוק כפי שקורה ברמה שאותה אנחנו מבינים כפשוטה - רמת האדם השלם. ברמה זו אנו יודעים שהאדם שולט על גופו ומפעיל אותו, כלומר גורם לכל המערכות החמריות להתארגן בהתאם לרצונו ואינו כפוף אליהן.
מה שמקרב אותנו להבין את המהות בצורה הטובה ביותר הוא מושג התופש אותו ביעילות. אך גם מושג אינו תמיד מה שמביא אותנו להבנה של מה של המהות. לעתים, תופש מושג חלק או היבט של המהות ויש צורך ביותר מהמושג – או בכמה מושגים – כדי לתפוש את המהות שאנו מעוניינים להבין.
לפעמים יש לאותה מהות יותר ממושג אחד שמציין אותה. כל מושג אומר דברים אחרים על המהות. מושגים נכונים נותנים היבטים נכונים של המהות והם שונים זה מזה ברמת המלאות שלהם. אנו צריכים לשאוף להחזיק במושג המלא ביותר לגבי מהות ולמעשה, בשפה הכוללת את המושגים המלאים ביותר לגבי מהויות המציאות.
מהו העיקרון שעל-פיו נקבע מתי מושג מסויים נותן לנו מלאות גדולה יותר, מהו המדד שעל-פיו נדע מתי מושג אחד יותר טוב ממשנהו - או לשון אחת טובה יותר מחברתה - כדי לתאר מהות או מהויות במציאות? העיקרון והמדד הוא ההתקרבות למהותה של המהות, כלומר לרוחה, כלומר לעיקרון העומד ביסודה. ככל שמושג - או שפה - יגעו יותר בעיקרון שעומד ביסוד מהות הם יהיו טובים יותר.
מטרת המושגים היא להשיג, כלומר: לעשות קשר בין האדם למציאות, לאפשר לאדם לתפוש את המציאות. ככל שהם עושים זאת טוב יותר הם טובים יותר, כלומר הם מממשים את זהותם (שהיא מהותם) בצורה טובה יותר. מושגים שתופשים, ממחישים ונוגעים בעיקרון שביסוד מהויות טובים יותר ממושגים שעוסקים בתיאור חיצוני של המהויות, מכיוון שהעיקרון (שהוא העיקר), שהוא המהות הנצחית והבלתי משתנה שמבטאת את זהות המהות, הוא המוליד את ההיבטים החיצוניים שהם, בכל מקרה, משניים ביחס אליו.
היבטים חיצוניים, בניגוד לעקרון המהותי, מבטאים הופעה מסויימת במקום ובזמן של העיקרון אך א. הם יכולים להשתנות ולגרום לנו לחשוב שהמהות משתנה אם אנו תופשים את המהות דרכם ב. הם מבטאים את הסדר ההפוך של יחסי סיבה ותוצאה במציאות. דרך אחרת לנסח את הענין היא: ככל שהמושגים יהיו פילוסופיים יותר הם יהיו יעילים יותר בשל כל הסיבות המסויימות שבהן עולה הפילוסופיה ביעילותה על המדעים הפרטיים.
דוגמה: אם לפנינו מקרר צהוב, המושג "מקרר" מבטא את פעולתו יותר מאשר המושג "צהוב" - וללא מגבלת מקום וזמן. קריאתו בשם "הצהוב", אף כי בהקשר מסויים יכולה להיות מדוייקת יותר לצורך שימושי מאשר "מקרר", תהיה מוגבלת להקשר מסויים של מקום וזמן, אשר אם ישתנו תפסיק להיות תקפה. ובכל מקרה, לא יגע מושג הנוגע לצבעה של מהות למובנה המהותי, כלומר לשימוש שלה, למה שהיא עושה.