חיים לאחר המוות

 

חיים לאחר המוות

השאלה "האם יש חיים לאחר המוות?" אינה שאלה פילוסופית אלא מדעית, בתחום קונקרטי שכמו כל שאלה כזו תינתן לה תשובה רק אחרי מחקר מקיף ומעמיק, המלווה בהוכחות חותכות המבוססות על עובדות והנתמכות בכל התהליכים המדעיים הנובעים מן התודעה האנושית - אך אל תטרח לבחון תרמית, אלא מה היא משיגה. כלומר: מה אנו נרוויח מתשובת "כן" או "לא" לשאלה זו?

כביכול, אם נסכים עם עובדת קיום חיים אחרי המוות נסכים עם הנצרות לגבי המסקנה הקולקטיביסטית (מסקנה מוקדמת) אך מדובר בעסקת חבילה שחובה להפריד בין מרכיביה; שומה עלינו לנתק בין המסקנות השגורות לבין קביעת העובדה שבדרך כלל מניחים כי היא מבססת אותן.

למעשה, הסיבה לכך שעד היום חוששים בממסד המדעי מלהניח חיים לאחר המוות היא המסקנות המיידיות, הלא רציונליות והדוגמטיות – שבדרך כלל הובילו בהסטוריה לתוצאות פוליטיות עגומות - שכרוכות בהסכמה לרעיון זה. עד היום נהגו, בנושא זה, חלק גדול מאנשי המדע, כאילו הם אינם מבקשים לברר את העובדות אלא את אמיתות התיאוריה הנוצרית; אך אדם שמחפש בחושך בתוך חור של עקרב לא יחפש טוב מדי וימהר לומר שהוא איננו, כי הוא חושש מכך שהתשובה תעקוץ אותו.

כאשר מניח אדם כי גילוי חיים לאחר המוות משליך ישירות להצדקת התיאוריה הנוצרית, הוא לא ישתדל במיוחד לברר את קיומם של חיים כאלה מבחינה עובדתית. למעשה, הוא ילקה מבחינה הגיונית במה שקוראים בלוגיקה "הנחת המבוקש": הוא יניח שקיום הישארות הנפש יהווה אישור של הדוגמה הנוצרית, ולפיכך אישור לטעויות ההסטוריות של הנצרות שהתרבות עדיין סובלת מהן.

לכן יש צורך, קודם לחקירה מדעית אמיתית בנושא, לשחרר את הדוגמה הנוצרית מהיותה הפרשנית הפורמלית של קיום שלאחר המוות. לצורך זה יש לבחון תיאוריות רבות ושונות לגבי קיום כזה, אשר אין דבר משותף בינן ובין התיאוריה הנוצרית.

נתונים נוספים