העולם כקיר

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 645

העולם כקיר

לילה אחד עברתי בשכונה אפלה וראיתי כלב משתין על קיר מוסד אנושי כלשהו - אינני זוכר במדוייק אם היה זה בית כנסת, בית ספר או מוסד אחר... התמונה האפלה הזו, הלא חביבה, בה מרים כלב את רגלו למול קיר באפילה, שבה והטרידה את מנוחתי וכפתה עלי לפרש אותה.

חשבתי על כך שקיר מוסד אשר נבנה על ידי בני אדם מסמל וממחיש השקעה אנושית גדולה של מחשבה, של מאמץ, של פעולה בחומר וברוח. אדם שיימצא מבצע פעולה של השתנה על קיר כזה, יסמל במעשהו זה יציאה כנגד כל מה שעומד ביסודו של הקיר.

דבר זה איננו נכון במקרה של הכלב. השקעה כזו איננה יכולה להיות מובנת על ידי הכלב. מבחינתו אין הקיר אלא אתר הפרשה. הוא איננו מסוגל, מבחינת הידע שלו, להבין אחרת את הקיר האנושי. מכיוון שהוא איננו מסוגל, הוא חף מכל פשע.

מאותן סיבות הוא גם איננו יכול להיות מואשם בכוונות של זלזול, השפלה, בוז וכו'. הכלב מבין את הקיר כבעל חיים, כלומר: בצורה מסוימת בלבד, כחומר, כמהות שאין מאחוריה דבר והיא רק מה שמופיע לפניו במהותה החומרית ותו לא. עבורו, מהות זו היא מה שחושיו פוגשים בזמן הווה.

אדם, לעומת זאת, מבין את הקיר כאדם - כמהות אשר נוצרה על ידי בני אדם למטרה מסוימת בכדי להשיג ערכים מסוימים ועל סמך ידע קודם, כפעולה אשר דרשה תכנון והשקעת מאמץ, כמהות אשר יש ידיעה ביסודה אם קודם להקמה, בתנאים שיצרו את ההחלטה ובידע שאפשר אותה ואם לאחר מכן, במטרות ההקמה של הקיר, בתכליתו ובציפיות להתגשמותן.

כלב איננו מסוגל לגרום נזק רב למוסד אנושי. הוא איננו מסוגל להפיל את קירותיו או להשמיד את העקרונות שעומדים ביסודו. זו אחת מהסיבות לכך שאיש לא יראה איום למוסד כלשהו בפעולה זו של הכלב. אך אדם מסוגל להרוס מוסד שנבנה על ידי אדם - אם פיזית ואם רעיונית. הוא מסוגל להפיל את קירותיו או לתקוף ולנצח את הרעיונות העומדים ביסודו. לכן, פעולה אנושית שיוצאת כנגד המוסד האנושי, ואפילו היא קטנה ביחס, כמו לעג או זלזול, תיחשב בצדק על ידי בוני המוסד כפעולה מלחמתית.

כשאלוהים ברא את העולם, הוא ברא אותו כמכשיר מורכב אשר יכול להיות מובן על ידי בני אדם, אך אינו יכול להיות מובן על ידי כלבים. כאשר לוקח אדם בבחירה את נקודת המבט הידיעתית של כלב, הוא רואה את העולם כמשהו הקיים אך ורק בהווה, מהות חומרית שהוא יכול לעשות בה שימוש חומרי בהתאם למהותו שלו, אשר גם אותה הוא תופש כמהות חמרית. אך אם אדם בוחר בעמדת הראיה של אדם, שגם לו יש יכולת בניה, הוא רואה את העולם, בהתאם ליכולתו שלו, כמהות אשר יש לה מטרה, תכנון, תפקיד ועבר ועתיד. במקרה זה תהיה פרשנותו לגבי העולם אחרת לגמרי.

כמוסד, העולם תוכנן, בהתאמה לבחירה האנושית, כמהות אשר ניתנת להתפרש בשתי דרכים - שתי דרכים שמייצגות את צומת הבחירה האנושית בין ההתמקדות ברוח או ההתמקדות בחומר. הבחירה בעמדת הכלב היא ההתמקדות בחומר כמהות הקיימת, בעולם הסחף החושי – ושכרה, בהתאם, אינו יכול להיות גדול כשכרו של מי שיכול לבנות.