המטפיסי
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 706
המטפיסי
המטפיסי הוא נצחי. למעשה, כל מה שאנו קוראים המטפיסי בה"א הידיעה הוא הרוחני בה"א הידיעה.
טעות הבלבול בין המטפיסי לנצחי - שהיא הטעות של הבלבול בין הטובע לנטבע (או לטבוע) - באה לידי ביטוי בכך שאנו סבורים או, יותר נכון, בטוחים שבין 2 ו4 חייב להיות 3 אך האמת היא שמבחינה מטפיסית בין 2 ו4 חייב להיות 3 ולהניח שהמספרים זהים בין המטפיסי והלא מטפיסי הוא חסר יסוד. במלים אחרות: המספרים מייצגים עבורנו עובדות מטפיסיות שאינן ניתנות לערעור אך מכאן ועד להנחה שהיחידות שאנו מזהים חושית זהות במלואן לאמיתות המטפיסיות הדרך רחוקה ולא ישרה.
המטפיסי מתייחס להקשר המלא או, נכון יותר, למה שאינו תלוי בהקשר כי הוא קיים בכל הקשר, בכל הדברים ולגבי הכל - והפיזי הוא סך זיהויינו בהקשר הידע החושני שלנו שהוא מסוים תמיד.
תחילת ההבנה המתבקשת לצורך תפישת עמדתי היא קיומו של המטפיסי במציאות. המהות הרוחנית, תהיה אשר יהיה, שעומדת ביסוד כל הדברים, היא מה שאנו קוראים המטפיסי. קיומו זהה לעובדת הקיום של כל יסוד מופשט בכל תחום בעולם, כפי שבתורת החשבון נמצאות נוסחאות החישוב ביסוד כל המספרים.
אחרי הכרה זו יבוא זיהוי העובדה המציאותית שמדובר במקורם של הדברים, כלומר שהכוח שעומד ביסודם הוא גם הגורם שמניע את העולם. לא מדובר בהכרח בזיהוי הכוח הפיזי הקיים בעולם החומרי אלא המהות הקיימת בהכרח כיסוד לכל חשיבה וכל פעולה אחרת, שכן כל פעולה שייכת לפועל וככזו היא רוחנית במובן שבו יש לפועל כזה רוח.
הרוח שבה מדובר איננה רוח החיים במובן הביולוגי אלא יסוד החיים שלו מבחינה עקרונית, מופשטת, שהיא הדרך שבה אנו מתייחסים לקיומו של יסוד של כל דבר קיים בעולם.
יסוד זה – רוחו של הדבר – הוא מה שאנו מכנים המטפיסי שלו, או ביוונית עתיקה, שפת היסוד של הפילוסופיה: ההתחלה הלא-חומרית שלו.
אי חומריותו היא לו נצחיות, שהרי נצח הוא המושג המקביל לאינסופיות, כלומר למה שאין הזמן נוגע בו.