הטוב הוא כל מה שטוב לאדם ולעולמו

החי היודע

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 676

החי היודע

הגיגים באפיסטמואנתרופולוגיה

בדיון טלוויזיוני בעניין מדע האנתרופולוגיה שמעתי מלומד שחוקר את דרכי הצפרים אומר כי "הצפרים יודעות להבחין בין ציידים, הנושאים כובע שעם או רובה, לבין תיירי ספארי שמהם אין צורך להיזהר". המדען איננו מסביר איך משתלטים בעלי חיים על ידע כזה וכל מה שהוא מספק כהסברים אינו אלא העברה מכלי ראשון לכלים אחרים (הציפור קיבלה מחברותיה...) מבלי לתת הסבר משכנע על הגעתו של הידע להימצאות בכלי הראשון מלכתחילה...

מה שאנתרופולוג זה זיהה הוא עובדת קיומה של הידיעה החייתית. מצורת ההתבטאות שלו בנושא ניתן להבין כי הידע שקיים אצל בעל החיים הוא, כביכול, ראשוני, כזה שלא נרכש; מה שהוא מתקשה לזהות, ובכך הוא מייצג את הקושי של מלומדים רבים, הוא את הדינמיקה של הידע, כלומר את פעולת הלמידה. במלים אחרות: הוא מוכן (ולמעשה חייב) להכיר בכך שבעל-החיים מחזיק בידע - אך הוא מתחמק מלייחס לבעל החיים יכולת למידה שאינה חומרית.

מהי למידה חומרית?

"למידה חומרית" היא למידה שמוסברת במונחים חומריים, במונחים של העברת מהויות חומריות ממסגרות חומריות אחת לרעותה, כיציקת נוזלים מכלי לכלי וכיו"ב. ללמידה חומרית ניתן לייחס את כל הגישה שרואה את הצברי הידע במונחים של רכיבים, כפי שהפיסיקאי יכול לראות המהויות החומריות ככמויות של פרודות. מה שחסר הוא הדבק או הארגון, כלומר המהות המארגנת או המאחדת את הרכיבים שהיא מהות שבמונחים של יחסי חומר רוח היא הרוח, במונחי נשמה-גוף היא הנשמה ובמונחים של למידה היא המהות הלומדת אשר החומר שלה הוא המידע, כלומר ההיבט העובדתי ו/או הנצפה.

ואף על פי שברור כי בעלי החיים אינם מגיעים בידיעתם את האנושי, יש להיזהר מליפול במלכודת הזלזול בידע של בעלי החיים כיחידים. קל להגיע לכך ביחס ליכולתו ומקומו של החי היחיד ושל הידיעה כמהות בעלת קיום במציאות, שהיא תוצר של הפילוסופיה המודרנית שהכניסה שער עצמי והכשילה לא רק את הידיעה האנושית אלא את הידיעה בכלל. זה עלול לקרות למדען שמזהה את העובדה שיש ידיעה לא רק במובן של החזקה במידע אלא במובן של הדינמיקה של הידיעה כלומר למידה פעילה הכנסת ידע חדש.

"רק בגיל 6-7 לומד השימפנזי הצעיר לבצע את פתיחת האגוז" אומר מלומד בסיום סיפור תקשורתי על רכישתם של שימפנזים צעירים את ידע פיצוח אגוזים באמצעות אבנים. תהליך רכישת הידע קורה בין שנותיו הרביעית והחמישית של השימפנזי הצעיר לששית-שביעית. ומשם קל להגיע לרעיון ש"התרבות האנושית התחילה אף היא כהרחבה של יצירת מסורות חברתיות..."

היחס בין היודע לנודע חייב להיות מותאם והעובדה שעל היודע להכיל את הנודע מחייבת שהיודע יהיה בעל תכונות יסודיות המתאימות מראש לנודע. אם תופשים את היודע ככלי בצורה מסויימת. טיפולו של המדע המודרני בנפש בכלל ובנפש האנושית בפרט "מצליח" לעכב כל התקדמות של מי שנשען עליו