ההיבט המעשי של האמונה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 691
ההיבט המעשי של האמונה
אנשים שמתעקשים לא להסכים עם מושג האלוהים ככזה המציג אפשרות סבירה פושעים נגד המושא הראשי של עולמם: עצמם – והם, לכן, המפסידים הראשיים של פעולתם. (או, במדוייק יותר, של אי פעולתם) כי הם מפסידים את הרווח שיש למי שמאמין.
בשביל כבוד צריך לעבוד וגם בשביל להאמין. אמונה איננה – כפי שמנסים לספר לנו רבים –תגובה רגשית-אינטואיטיבית חסרת שליטה לסיפורי סבתא, אלא זיהוי פעיל של השלכות סבירות במציאות של עובדות ידועות.
המתת היסודי שמקבל אדם מאמין כתשלום על מעשיו הטובים הוא קודם כל אמונה יציבה. זו מהווה עבור בני האדם בסיס פסיכולוגי של אישיותם וכתוצאה מכך כוח. במונחים בנקאיים, האמונה היא מצב של חשבון בזכות.
כמו מושגי התקווה והאהבה, מושג האמונה מוחזק היום בידי מליוני אנשים עלי אדמות, אך יש ספק באם כל בני האדם הללו זהים זה לזה במידת הבנתם את המושג. למעשה, במובנה החיובי ביותר, האמונה היא תוצר של פעולה שכלית במיטבה, במובן זה שבו האדם מבסס אותה על פעולה שכלית נאורה, כלומר מתוך התבססות על עובדות ועל חשיבה הגיונית.
כשאמונתו של אדם היא שכלתנית יש בה משום תשתית טובה לנפש בריאה, כזו שמסוגלת לתמוך אותו במשברים שונים, אם וכאשר כאלה מתגלעים בחייו. אם מצויד האדם באמונה מסוג זה, בא לידי ביטוי ההיבט המעשי שלה: תועלת כללית למהותו.