הגות ואחדות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 725
הגות ואחדות
על שפת הפילוסופיה
מדע הפילוסופיה, שקיומו החל ביוון העתיקה לפני למעלה מ-2,500 שנה, כבש את עולם החשיבה האנושית בתרבות המערבית והיה לשפת היסוד המדעית המשותפת לעולם כולו. אף כי ניתן להבחין בכך ששרשיה של ההגות הפילוסופית, אשר היוותה את יסוד שיטותיהם של הפילוסופים הגדולים, נמצאים כבר ברעיונות של תרבויות קדומות, ובכלל זה בדתותיהם של תרבויות בבל, מצרים וישראל אשר קדמו למורשת ההגות הפילוסופית של יוון, לא נוסחה הגות זו בתרבויות אלה בשפה אוניברסלית הניתנת להבנה על ידי כל אדם בעולם – וזהו מה שמבחין בין שפתה של הפילוסופיה לשפות החוכמה שקדמה לה.
שפת הפילוסופיה, כלומר מאגר המלים, התחביר ומושגי היסוד שבהם משתמש הפילוסוף, מבטאים צורת מחשבה שאיננה כבולה לגישה רעיונית מסוימת – ובכלל זה אמונה דתית – וזו ביטאה את התרבות הכלל-אנושית שהתפתחה מאז ערש התרבות ועד לזמננו; תהליך התפתחות תרבותית זה, שבחלקו היווה גם עימות עם תפיסות רעיוניות ודתיות לא מעטות, נסתיים בנצחונה של הפילוסופיה, כאשר זו קיבלה מעמד של מדע בעולם כולו והוכרה על ידי התרבות האנושית כדרך חשיבה אובייקטיבית וחסרת-פניות, אשר מכוונת להבנת המציאות, האדם והעולם.
לעתים שגורות מוצהר בעולם הפילוסופיה כי בניגוד למדעים האחרים, אשר מהווים התמחויות בתחומים מסוימים של הידע האנושי, הפילוסופיה הוא המדע הכולל העוסק בכל מה שנמצא, ושא ענפיו משלימים זה את זה לכלל אחדות. ואכן, על אף שיש במדע הפילוסופיה מספר ענפים נפרדים, המתייחסים לנושאים שונים במציאות אין מדובר בתחומיעם נפרדים זה מזה אלא כאלה שעל יסוד הנחה לא מפורשת אף משלימים זה את הזה:
אנפי היסוד של מדע הפילוסופיה הם המטפיסיקה, האפיסטמולוגיה, האתיקה, הפוליטיקה והאסתטיקה; חמשת אלה עוסקים בנושאים הבאים: המטפיסיקה (תורת היש) בטבע המציאות ומהותה, האפיסטמולוגיה (תורת ההכרה) בטבע הידיעה האנושית, האתיקה (תורת המוסר) במוסר האנושי ובבחירותיו של האדם, הפוליטיקה (תורת החברה) במסגרות הראויות לקיומה של חברה אנושית – והאסתטיקה (תורת היופי) בטבעה, מהותה וכלליה של האמנות. כפי שמוצגים הדברים באמצעות ההוגים אין כמעט נושא למחשבה בעולם אשר אין כל הענפים הללו נוגעים בו, כי השאלות היסודיות של כולם נוגעים בכל מה שקיים המציאות; אם נבחר, למשל, כל עובדה מציאותית שהיא מבין העובדות הקיימות –אבן, צמח או בעל חיים וגם ערכים מופשטים השייכים לאדם ולעולמו, החל מביתו וכלה ברגשותיו או מחשבותיו, נמצא שלגבי כל עובדה כזו יכולים אנו לשאול לגבי המטפיסיקה שלה (מהי?), לגבי האפיסטמולוגיה שלה (איך אנו יודעים אותה), לגבי האתיקה שלה (מה ניתן לעשות לגביה או אילו מעשים גרמו לה?) מה הפוליטיקה שלה (איך היא משתלבת בענין החברתי) ולגבי האסתטיקה שלה (האם היא יפה או אמנותית?).
משמעותו של דבר זה היא שענפי הפילוסופיה מייצגים היבטי מציאות משלימים, המתחברים כולם לאחדות קיומית אחת. דבר זה מבטא הנחת יסוד הקיימת ביסודו של מדע הפילוסופיה, והיא שהמציאות – תהיה מגוונות ומורכבת ככל שתהיה – איננה אלא אחדות כוללת, שהיא מהות אחת. במובן מסוים ניתן לראות כבר בעובדה זו הצהרה על היותה של המציאות אחדותית.