בכיוון הנכון
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 671
בכיוון הנכון
על אחריות ברשת
אף כי רבים מערערים על מוסריותו של השוק החופשי מהווה התפתחות הבזק של האינטרנט בעולם של היום המחשה עובדתית ליעילותו המעשית של שוק זה, המאחד בני אדם מכל קצווי תבל בדרך ייחודית ומתקדמת שלא היתה כמותה לפני כן בהסטוריה האנושית. היותה של רשת האינטרנט הכלל עולמית תוצר של יוזמה פרטית המבוססת על טכנולוגיה מחשבית מעלה על נס את יכולתה של היוזמה הפרטית להשיג תוך זמן קצר ביחס הרבה יותר ממה שיכולה להשיג כל ממשלה, יהיה כוחה גדול ככל שיהיה – ובאמצעות הדבר ממחיש קיום הרשת החופשית את אחד מערכי האדם החשובים ביותר: החופש.
באמצעות האינטרנט מומחש באופן מיוחד הקשר הקיים בין מושגים וערכים אנושיים יסודיים כמו חופש, עושר וידע – ולא מקרי הדבר, על כן, שעניני הרשת תופשים יותר ויותר את הענין הכלכלי, הפוליטי והמשפטי של כל בני האדם בעולם. דבר זה מתבטא בכך שמחד מהווה הרשת העולמית כוח עולה הכולל מרחב משאבי עצום בהיקפו, שיש בו כדי להשתלט על ניהול חלק גדול משווקי העולם ומאידך, בשל היותה פתוחה לכל משתמש, יש בה גם משום סכנה. במובן זה מבטאת הרשת את היותו של החופש גם משום סכנה – ומבחינה זו אין מעמדה של הרשת שונה מזה של כל כלי תקשורת אחר.
מושג המפתח בנושא זה הוא אחריות, שכן כשמדובר בעתון או ברשת שידור ניתן לטפל בבעיות הנובעות מידע שנמסר על ידם על ידי פניה אל בעליהם, אך אין הדבר כך כשמדובר באינטרנט, שכן מדובר במערכת חסרת בעלים; דווקא בשל היותה של רשת האינטרנט פתוחה לכל, היא חשופה גם לפעולתם של גורמים לא מוסריים, אשר יכולים להשתמש בה כדי להזיק לבני אדם. אלא שבשל היותה כלל-עולמית אין אדם או גוף מסוימים העוסקים בה יכולים להחזיק באחריות כוללת לגבי הנעשה בה. עם זאת, בשל יכולת ההיזק הגדולה של הרשת, מעלה הדבר צורך לנקוט בפעולה שתסדיר את נושא האחריות כדי לטפל במצבים שבהם עלולים בני אדם להיפגע.
אך אף כי השכל תובע ביצועם של צעדים בכיוון הנכון של התוויית עקרונות שלא יפגעו בחופש הקיים ברשת, עלולים הדברים לפגוע בערך האנושי היקר הזה. למעשה, כפי שמובן לבני אדם רבים כי הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות, עלולה הדרך שתנסה לפתור את בעיות הרשת להיות רצופה בצעדים שאף אם ייעשו בכיוון הנכון של הגנה על זכויות האדם יתבטא שכרם בהפסדם, כלומר שתוצאתם תהיה פגיעה בזכויות האדם.
דוגמה מעניינת הנוגעת לנושא זה היא כתבי תביעה שהוגשו לאחרונה לגבי פגיעה מסוג זה; לאחרונה נתפרסם כי בית משפט במילאנו הרשיע שלושה בכירים בחברת "גוגל" על הפרת פרטיות, וזאת בשל סרטון שהועלה לאתר ומתעד התעללות בילד הלוקה בתסמונת דאון. השלושה נידונו למאסר על תנאי של ששה חודשים. הסרטון, שאורכו כשלוש דקות, צולם באמצעות טלפון סלולרי - ובו נראים ארבעה תלמידי תיכון משפילים את הנער ומכים אותו. הסרטון הועלה לשירות Google Video בשנת 2006 והחברה טענה כי הסירה אותו מיד הם היוודע לה על פירסומו וכי אין לה אחריות על תכני המשתמשים.
בהודעה שמקורה בחברת המחשבים נמסר: "לאף אחד מהעובדים הללו לא היה קשר לסרטון. הם לא הופיעו בו, צילמו אותו, העלו אותו, או בחנו אותו. אף אחד מהם לא מכיר את האנשים שמעורבים בסרטון וכלל לא ידעו על קיומו עד לאחר ההסרה". בשל כך, נודע, בכוונת "גוגל" לערער על ההחלטה ה"שערורייתית". טענה שהושמעה, בהקשר זה, היא שפסק הדין פוגע בעקרונות החופש של האינטרנט. כפי שהתבטא אחד מבכירי תעשיית המחשבים "אם כל אתר ורשת חברתית יהיו אחראים לכל פיסת תוכן שעולה אצלם - כל טקסט, תמונה, קובץ, וידאו - אז הרשת כפי שאנחנו מכירים אותה תחדל מלהתקיים. רבים מהיתרונות הטכנולוגיים, הכלכליים, החברתיים והפוליטיים, עלולים להעלם."
אך ספק באם פסק דין מסוג זה – אפילו אם הוא מוטעה - יוכל לאיים על קיומה של הרשת החופשית (האינטרנט). כדי שרשת זו תבטא, כראוי, חופש, היא חייבת להיות תחת ביקורת. שאם לא כן לא תהיה הרשת ביטוי לחופש אלא להפקרות. בהקשר הקיים, יש לשאול באם פסק דין שניתן מצידו של בית משפט יכול להיות ביטוי של ביקורת כזו – וגם מהי זכותו של בית משפט זה להתערב בנושא זה. אם בכלל, יכול להוות פסק דין מוטעה שניתן על ידי בית משפט לגבי סוגיה מסוימת שעלתה ברשת משום גורם מזרז את גיבושו והפעלתו של מנגנון בקרה עצמי מצד חברת המחשבים. אך חשוב, בהקשר זה, להדגיש כי מטרתו הראשית של מנגנון מסוג זה לא תכוון למנוע הטלת עונשים על אנשי החברה מצד בתי משפט אלא למניעת פגיעה במשתמשי הרשת.
בהקשר של "גוגל", במיוחד, עלה בשנים האחרונות לכותרות גם העימות והמאבק בינה לבין הממשל הסיני. העימות בין משטר העריצות הגדול בעולם לבין חברת המחשבים הפרטית איחד לשלמות סמליות ומעשיות, בשל היותו של כל אחד מהצדדים המעורבים הן סמל לגישה פוליטית והן גוף בעל כוח מעשי, טכנולוגי וכלכלי במהותו. בשלב הנוכחי נמצא עימות זה בין "גוגל" לסין במצב של "נצחון בנקודות" לטובת "גוגל", שלא נתנה לענק הסיני להכניע אותה. מהלכיה של "גוגל", שהגיעו לשיאם כאשר הכריז מנכ"לה שלא תוכל להמשיך ולשתף פעולה עם דרישות הצנזורה של הממשל הסיני, מראים כי ענינה הראשי של הנהלת החברה מרוכז בטובת משתמשיה הפרטיים ולא בשיתוף פעולה עם משטרים הפוגעים בזכויות האדם.
מחאתו של הממשל הסיני שהצהיר כי "גוגל" "הפרה את הבטחתה לכבד את חוקי סין ואת הצנזורה ברגע שנכנסה לסין" מחזקים את היות מהלכה של החברה הצהרה על היחס הראוי של חברות פרטיות שמתפתחות במשטרים חופשיים (יחסית) כלפי ממשלות של מדינות לא חופשיות, כלומר: על אי ציותן של חברות כאלה לצווים המבטאים את ערכיו של משטר עריץ. יש שיגידו שהחלטתה של החברה להפסיק את שיתוף הפעולה שלה עם סין יגרום לה נזק של מאות מליוני דולרים – מה שיביא את חלק ממחזיקי המניות שלה להתנגד לכך – אך לעומתם יש רבים המבינים שלטווח ארוך לא יניב שיתוף פעולה בין עריצות לחברה פרטית רווח אמיתי.
בכל מקרה, מדגימה "גוגל" בהקשר זה תפישה כה חיובית של אחריות, שאיננה מקובלת כלל בעולמם של מתנגדי השוק החופשי. אלה, האמינים לרוב במיתוס שאנשי היוזמה הפרטית פועלים בכלכלה על יסוד הרעיון ש"לכסף אין ריח", סוברים כי בשל העובדה שכל מה שמעניין את אנשי העסקים מבקשי הרווחים הוא הכסף הם מחוסרים כל "אחריות חברתית" ואין הם דואגים כלל לזכויות האדם של לקוחותיהם. המקרה של "גוגל" הוא הוכחה להיפוכו של דבר: לכך שיש לחברות הרשת, כמו לכל אנשי עסקים ישרים, מחויבות לאחריות וענין לבסס את רווחיהם על תועלת שהם מביאים לבני אדם.