בין עובדות לפרשנותן
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 836
בין עובדות לפרשנותן
מה שמייצר את מירב חילוקי הדעות בין בני אדם הוא פרשנות העובדות; בני אדם רבים, החיים זה לצד זה באותו עולם, שווים זה לזה בהכרתם את עובדות קיומם אך שונים זה מזה בפרשנותן של עובדות אלה. בהקשר זה, לא תמיד הפרשנות נקיה מגורמים חיצוניים שאינם מסייעים לא אלא אפילו מפריעים. זה קורה כאשר בנוסף לחשיבה שכלתנית טהורה מערב הפרשן מגמות שמטרתן לכוון את העובדות להתאמה לתמונת עולם קודמת שלו או להבנה קודמת שיש לו לגבי התחום שבו עוסק המחקר.
עולם הפילוסופיה מבטא עובדה זו במיוחד. אחד הנושאים המובהקים, המהווים דוגמה טובה לכך הוא יכולת הידיעה האנושית. בהקשר זה, המקרה של קאנט הוא, אולי, הדוגמה המושלמת של היחס בין מושג הידע לעובדות, כלומר לפרשנות העובדות; עובדת זהותה המיוחדת של התודעה האנושית – היותה בעלת מאפיינים מסוימים הקובעים את צורת תפישתה – פורשה על ידי קאנט כמגבלה על יכולת הידיעה. אך אותה עובדה פורשה על ידי ראנד דווקא כהוכחה של יכולת הידיעה הייחודית לאדם.
כך הניבה עובדה אחת שתי פרשנויות. אך מעבר לניתוח ההגיוני של כל פרשנות כשלעצמה – הדורשת יכולת שכלית גבוהה מהעוסק בכך - נשאלת השאלה: האם העובדה שהתרבות בחרה בפרשנות של קאנט – ב"הוכחת" חוסר יכולת הידיעה של התודעה – היא תוצאה של מחשבה טהורה, היסק הגיוני, או שמדובר בבחירה בין באפשרות המתאימה ביותר לתכליותיו של זרם מחשבתי מסוים בין האפשרויות המוצעות בתרבות.
לצורך הבהרת הנחה זו יש להבין את ההבדל המעשי בין קאנט לראנד, כפי שהוא מתבטא במקרה המסוים של העדפת הפרשנות של קאנט על זו של ראנד: בזמן שמשמעות התיאוריה של קאנט מסתכמת באדם חסר יכולת, זו של אין ראנד מתארת יכולת גבוהה.
תשובה לשאלה מה עומד ביסוד העדפת הפרשנות הקאנטיאנית תימצא בדרך שבה הבדל פרשנויות זה תואם את השקפת הבוחר לגבי דמות האדם שלו: יצור חלש או חזק?
אם אכן העדיפה התרבות את הפרשנות של קאנט לגבי יכולת הידיעה האנושית בשל התאמתה של זו לדמות האדם – בניגוד לחשיבה שכלתנית טהורה – זוהי צורה של הנחת המבוקש שאין להסכים עימה כשמדובר בעולם ההגותי. על הסכמה עם פרשנות העובדות להתבסס על שכלתנות טהורה, אשר איננה נעשית במגמה להתאים להנחת יסוד, בין אם מדובר בהנחה מושגית ובין אם מדובר בחלק מתמונת עולם, שהפרשן מחזיק בה.