בין העולמות

פרטים
עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
כניסות: 639

 

בין העולמות

בעולם אנושי טוב, שבו יש מצב של יושר ואחדות, חיים יחדיו בשלום ובהרמוניה המושגים והאנשים גם יחד: מושגי הייצור, הכבוד, התודה, ההודאה, העבודה והבחירה מתקיימים כהיבטים משלימים של ההוייה האנושית של בני אדם שפועלים ומתפתחים אהדדית מתוך שיתוף פעולה ואחווה.

וההיפך מכך מתרחש בעולם אנושי אחר, שבו אין יושר ואין אחדות: בעולם כזה, אנשים רואים זה את זה כאויבים, רואים עבודה ויצרנות כמושגים בלתי חופפים, מפרידים את הכסף מן הכבוד ואינם רואים שום קשר בין תודה והודאה – שלא לדבר על כך שהם אף מפתחים גישה הרואה את הכלכלה כמצב של מלחמה מתמדת, שבו כל דאלים גבר וליצרן יש ענין להשמיד את צרכניו (כקפיטליסט שמנצל את לקוחותיו), את אלה שעובדים עימו (כבעל מפעל שמנצל את עובדיו) ואת שותפיו (ככאלה שמתחרים בו).

מכיוון שלעולם השני אין שום בסיס מוצק במציאות, הוא איננו מסוגל לפעול במציאות. עולם זה קיים רק בתודעות הסובייקטיביות של הטועים המאמינים בו. ההשלכה ההכרחית של החזקה בו היא חיים כפולים: כך קורה שאנשים רבים שחיים בעולם של שיתוף פעולה מאמינים כי יסודו של עולם זה במלחמה, והם מתנהגים כך ובסופו של דבר גם אחראים לכך שיש מלחמות. אלה הם אנשים שנהנים יום יום ושעה שעה ממה שאחרים עשו למענם, אך ממשיכים לראות את העולם ואת החברה כמקום שבו אנשים מתנגדים זה לזה, אינם חפצים לסייע זה לזה ולשתף פעולה זה עם זה.

זהו טבעה של הנפש המסוכסכת של האדם המיוסר והמסוכן, אשר מאמין במלחמה, ולו מוקדשות המלים הבאות:

אל מושא רחמי

בחגיגה הגדולה של הקיום תשוטט עצוב, נבוך ועגמומי, כעטוי פרווה עבה במדבר הלוהט. אתה, המרכסיסט-סוציאליסט, אשר תחוש, בכל הקשר כלכלי, כי מתחוללת איזושהי תרמית, כי מישהו חייב לעבוד על מישהו, כי עסקה היא שוד – כי אי אפשר שיהיו דברים בעולם אם לא נוטלים אותם מבעליהם... כי מקור הדברים הוא האנשים האחרים... וכי אין בכלכלה שום מקום לאהדה או הודאה בערך.

לכן, בכל מצב תתנהג כאילו האחרים הם אויביך, כאילו שומה עליך לשמור את האחרים או להישמר מפניהם:

אם אתה עני מהם, אתה מתנהג כמו אותו פרולטר זועם שנישלוהו מרכושו. אם אתה עשיר מהם, אתה רודה בהם בהתאם למה שכתוב בספרים שעליהם לימדוך מוריך מילדות: "העשירים הרי חייבים", להשקפתך, "להיות עריצים"...

זוהי הסיבה האמיתית לכך שכשחבריך שולטים בכלכלה הם ממשיכים להיות צרי עין ואופק,

כמו איש-פרא רעב שזה עתה הובא אל התרבות, אין אתה יכול לתפוש את מצבו הנפשי של איש תרבות שבע, אשר אינו חייב לצאת כל שחר מביתו לקרב אשר יקבע אם יאכל את החיה או ייאכל על ידה.

כמו פליטי השואה שעברו תקופות רעב וממשיכים לצבור, אתה בולם את הכל ואת כולם, מנסה לעצור את העולם כדי לרדת, אך העולם ממשיך – וממשיך – וממשיך –

ואתה – שלא הבנת אף פעם את מקור הדברים – לא תוכל לדעת את ההנאה שבכסף הצודק, שבעבודת היוצר, שבעמל השותפות, שבאחווה האנושית המזוקקת, של בני אדם שנהנים לעמול יחדיו, לראות יחדיו בטוב ולגדול יחדיו מתוך שמחה, הערכה, תודה, עושר ואושר – השמורים לטובת בעליהם.

נתונים נוספים