וידויו של שמאלני ישראלי

| הדפסה |

פרטים: עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37; כניסות: 629

שיבוש דעות גמור מתרחש היום במחננו לגבי זכותנו להתערב בחייהם של בני אדם אחרים: מחד אנו מסכימים היום לכפות את אחינו לדברים איומים – אנו מתירים לגייס אותם בכפיה לשירות צבאי, אנו איננו מאפשרים להם לעמוד על נפשם כשהם מותקפים ואנו מתייחסים אליהם כאילו היו רכוש הקבוצה, למעשה עבדים – ומאידך אנו חוששים ביותר לפגיעה בכבודו, מעמדו, רכושו ועמו של הערבי התוקפן, בשל הפגיעה שפגענו בו בעבר.

בתפישה זו שלנו אנו נתקלים בבעיה הבאה: בכדי לפתור את מה שהגדרנו כבעיית פגיעת הזכויות שביצענו בהם, אנו מבצעים פגיעה חמורה בזכויות שלנו. יותר נכון: של אזרחינו. מתוך הערכת הקבוצה ולא היחיד אנו מניחים שמותר לנו – כדי להימנע מפגיעה באלה שאינם מאיתנו - לפגוע באלה מבינינו, על יסוד ההנחה שבאלה שמבינינו אנו יכולים לנהוג בזלזול כי כמוהם כאיבר בגופנו...

רק שאיננו פוגעים כלל באברינו שלנו. הרי אנו איננו מתייחסים בזלזול לאיבר בגופנו. במציאות אנו מכבדים ביותר את מה ששייך לנו – ומה שאנו מוותרים עליו במלחמה הזו הוא בעצם דבר שאינו שייך לנו – אבריהם, חייהם ורכושם של אחרים...

הלוואי ויכולתי לומר דברים אלה בקול רם ובפומבי. אני יודע שאם אעשה כזאת, לא רק שאוקע מהקבוצה שחינכה אותי אלא שחיי יהיו בסכנה רבה; במקום כמו ישראל תהיה הסכנה הראשונה שלמולה אעמוד סכנת הקיום עצמו, כי אין מקום עבודה בישראל שלא שולטת בו המאפיה השמאלנית, שבצורה זו או אחרת קובעת את יסוד הקיום של כל האזרחים.