המחיר

 

המחיר

אי המוסריות של ישראל העכשווית באה לידי ביטוי בהסכמת חלק מהעם היושב בה להקרבת אדם יחיד למולך האידיאולוגיה השמאלנית. בהסכמה למותו של אדם – ואפילו בנזק לרכושו – מציבים עצמם מנהיגינו באותו מקום שבו נמצאים אויבינו הרוצחים, העומדים מולנו; מדובר באיכות ולא בכמות: מרגע שהסכמת בעקרון לכך שמישהו אחר ימות, עברת לצדם הרעיוני של הרוצחים, בלי קשר לפרטי הרצח.

אחד ההיבטים הטראגיים של מצב זה הוא שרבים נגררים מבלי דעת - ובמובן זה בעל כרחם - למצב שבו הם מוצאים עצמם שותפים למדיניות של רצח סביל מצדן של ממשלות ישראל, אשר האידיאולוגיה הסוציאליסטית-קולקטיביסטית שלהן ביצעה לאורך כל דרך קיומן החלטות שבהן קבעה עדיפויות בין מיני אוכלוסיות. מכיוון שקביעת עדיפויות אלה נעשתה על יסוד כוחני בלבד, ימצאו עצמם משתפי הפעולה עם פשעים אלה במצב רוחני קשה אם וכאשר יגיעו לבגרות שבה יבינו את הפשע שבו לקחו חלק.

יתכן שבכך ניתן לחשוף את הנוסחה שבגללה מגינים רבים מאנשי הממשל הותיקים בישראל – ועוזריהם – על עמדותיהם הלא מוסריות בעבר, שבאמצעותן ביצעו פשעים רבים נגד אזרחי המדינה. ההתנגדות העקרונית החריפה – אשר נראית, לעתים, כאטימות וכעקשות סתם – שהם מגלים במלחמת ההגנה שלהם על מה שביצעו בעבר – איננה ענינית באמת; נראה שהיא לא יותר מהגנה עצמית פסיכולוגית, שמקומה הראשון של המלחמה שהיא מנהלת אינו בינם לבין בני אדם אחרים אלא בינם לבין עצמם.

ואם נכון הדבר, יש בכך משום שיעור עצוב וחשוב על מה שעלול לקרות למי שמשתתף בפשע חמור מהסוג שבו לקחו חלק תנועות השמאל ששלטו בימיה הראשונים של המדינה: הוא עלול למצוא את עצמו בעיצומו של מאבק מצפוני כנגד השופט הפנימי החמור של אישיותו, אשר מגזר דינו הוא לא יוכל להתחמק.

נתונים נוספים