שיפוט האיפה והאיפה של הצדק השמאלני בישראל הסדומאית

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 750

 

שיפוט האיפה והאיפה של הצדק

השמאלני בישראל הסדומאית

השמאל הישראלי הקים זעקה על כך שהאשימו את ערפאת באחריות למעשי הרצח האחרונים ולאלימות במחוזות הפלשתים. "יש להוכיח" תובעים אנשים אלה "קשר ישיר ונצפה לאשמתו ו/או אחריותו של ערפאת למעשים אלו - ועד שלא תיראה הוכחה כזו - טוענים "אנשי צדק" אלה - עד שלא יוכח מעל לכל ספק ובאופן "משפטי" כי ידו של ערפאת היתה על ההדק ו/או כי הוא הוא היה זה שהתפוצץ לגזרים עם מטען חומר-הנפץ שהפעיל במקום סואן, לא ניתן להאשימו בדבר: ערפאת הוא חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו...

בעמדה זו מחזיק חלק לא קטן של הציבור השמאלני. לכאורה, אנשי השמאל הם אנשי אמת, צדק, חוק ומשפט - אך אם נבחן, לעומת זאת, את מה שקורה בפרשת-שערוריית בר-און שהקיפה כבר את כל המדינה מהמסד ועד הטפחות, הרי כל כולה מבוססת על הנחת יסוד שלא הוכחה עדיין - שדרעי אשם; הרי אם לא היה אשם לא היה צורך בעיסקה זו מלכתחילה... - וכל זאת הרבה לפני שהוכחה אשמתו. בענין זה, אחד מרבים, באה לידי ביטוי שיטתו המוסרית ושליטתו הפוליטית של השמאל בתרבות הישראלית: בהתאם לשיטת ההסתכלות שלו - אשר רוב העם מסכים לה, לדאבון הלב, כנראה מתוך פחד - מי שאיננו שייך לשמאל הוא פושע מתוקף עובדה זו אף אם לא הוכחה אשמתו. לעומת זאת איש השמאל צודק ומוסרי אף אם עבר על החוק.

עריצים כרבין ששיקר, רימה וגרם להרג, לרצח ולצורות רבות של אבדן חיים, פוליטיקאים קטנים יותר כצוקר או בן-אליעזר, שמקבלים שלמונים בצורה ישירה או עקיפה, ועוד מנהלי ממסד מושחתים רבים הממשיכים לגרום לאזרח הישראלי הפסדי עתק בתפקידיהם כבכירי ההתיישבות העובדת או ההסתדרות נהנים ממעמד מוסרי חיובי מובטח ואוטומטי בשל היותם אנשי שמאל. כאנשי שמאל, יודעים הם, ייחשב להם כל פשע כפעולה למען המוסר. בעולמם, הם יכולים להקים קול זעקה כנגד כל מי שעובר על החוק שהם עצמם חקקו כדי לשלוט באמצעותו באחרים - אך אם הם עצמם ייתפשו עוברים על אותו חוק, הם ייתפשו, מבחינה מוסרית, כמי שנאלצו לצאת כנגד עוולה חוקית למען רעיון נעלה, כלומר כגיבורים...

בישראל של היום, כל מי שאיננו שמאלני בתפישותיו - מי שמזדהה עם הימין, עם הדתיים או מי שסתם דוחה את השמאל על יסוד שכלו הישר, סובל ממעמד של אשם גם אם לא הוכחה אשמתו. אנשי הציבור הלא-שמאלנים נענשים על-כך: את האמת המרה הזו לומדים אנשי הימין הישראלי זאת על בשרם מאז הבחירות האחרונות וכך גם הדתיים: העובדה שהגיעו לשלטון באמצעות ובמסגרות החוק איננה מחסנת אותם מביקורת לא הוגנת, מדקדוקי עניות, מחשד ומשנאה שמאלנית חולנית פרימיטיבית שמקורה בעמקי נשמתו של הפרא אשר, כדוגמת יאסר ערפאת, מוכן להחזיק בחוקי התרבות רק כל עוד הם משרתים את עניניו.

אין זה מקרי שהשולטים בישראל והפלשתים מניפים שניהם את דגל הסוציאליזם, השויון ואחוות האדם. איש השמאל, אויב האדם ואוכל האדם מעוניין ביחסים אנושיים כדי להכניס כמות קבועה של אנשים לתוך סיר הבשר, בית הכלא, המפעל או מרתף-העינויים שלהם - וזהו גם העקרון המשותף שמאחד את הנוצרי-סוציאליסט לאוכל-האדם: התאווה המשותפת לבשר אנשים לבנים שמנים... זהו, כנראה, גם בסיס השותפות שבין השמאל הישראלי המודרני המענה את מתנגדיו באמצעות חוק לא אובייקטיבי ולא שוויוני לבין השמאל הפלשתי המפעיל (בשטחים שנמסרו לו לצורך זה על ידי ידידיו ושותפיו האידיאולוגיים בצד הישראלי) מרתפי עינויים בסגנון שנות הזוהר של תקופות האופל.

לישרים ולטובים אין מה לחפש בבית משפטה של החברה הישראלית: הם לא ימצאו שם משפט צדק.. לא יעזור להם אם יעשו את מעשיהם במסגרת החוק או לא. הם תמיד יהיו אשמים ואם לא יימצאו אשמים על ידי החוק הקיים, יתאימו להם מערכת חוקים חדשה, כגרסה מתוחכמת של מיטת סדום המתאימה את עצמה אל המעונה...