רשות לרצח

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 693

 

רשות לרצח

השמאל נושא דברו תדיר נגד רצח אך למעשה, בדומה לבעל המוסר הנוצרי, בצורת התנגדותו לשפיכות דמים הוא אחד מאלה שמביאים למעשי הרצח הגדולים ביותר – במיוחד אלה שמוצדקים בשל היותם במסגרת "רשיון"...

אין כגישה זו כדי לבלום את תנועת ההגנה העצמית הטבעית, המהווה זכות יסוד אנושית הנובעת מזכותו של האדם לחייו, ולפיכך מדובר למעשה בהענקת רשיון לרצח לאויבי האדם.

דוגמה לכך היא שאט-הנפש שמבטא יוסי שריד כלפי דני יתום שהרג את מחבלי קו 300. רגש זה כלפי מי שהיה חייל שהאמין כי הוא מחסל אוייב נובע, בין היתר, מכך שיתום אינו מתנהג כמי שעשה משהו לא מוסרי. אם ננתח לעומק את ההנחות ו/או המניעים של אנשי השמאל לגבי מה שהם קוראים "לקיחת החוק בידיים" נראה כי מה שמטריד אותם איננו הרצח אלא רצח המבוצע על ידי אדם יחיד.

לגישתם של השמאלנים, כל עוול (כולל רצח) שמבוצע על ידי ועדה הוא מוצדק וכל פעולה שמבצע יחיד על דעת עצמו נשללת על הסף. העקרון שלפיו היחיד הוא השופט, אשר תוך כדי אמונתו בזכותו ובמוסריותו לוקח על עצמו את האחריות להרוג, אפילו כהגנה עצמית, מפחיד את מי שמעוניין ויכול לעבוד רק באמצעות אחרים.

מבחינת הקולקטיביסט עצם קיומו של היחיד כמבצע עצמאי של רעיון מהווה סכנה לתפישת עולמו. "מלחמה זה לא ג'ונגל! יש הסכמים! יש חוקים! המחבלים כבר נכנעו – על מה ולמה? שבית המשפט יגזור את דינם, אחרת אין לזה גבול" כך התבטא יוסי שריד על ענין קו 300.

במדינה צודקת – וכך יהיה במדינת ישראל הצודקת – שמורה לכל אדם הזכות להגנה עצמית גם אם מדובר בהגנה שאיננה מיידית. כשיחוש האזרח כי הוא מאויים יהיה לו החופש להילחם היכן שירצה, נגד מי שירצה ובכל צורה שירצה. הוא, אולי, יצטרך להסביר את מעשהו אם יתבקש לכך, אך כדי להגן על עצמו הוא לא יהיה במצב של פחד מעריצות שאיננה מניחה לאיש להרוג מבלי שתיתן לו רשיון לכך.