סכנת ההומניזם העיוור

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 786

 

סכנת ההומניזם העיוור

אחת מהנחות היסוד של ההומניסט הפציפיסט היא השויון היסודי בין בני האדם. אך אף כי מבחינה עקרונית ניתן לומר כי אדם הוא אדם בכל מקום וזמן על פני האדמה, יתכן כי המשמעות המעשית של אמירה משווה זו איננה אמיתית ויתרה מזו: היא עלולה להטעות עד כדי להביא לסיכון חיי אדם; עוורונו של ההומניסט עלול להכיל סכנה.

בישראל מאשימים דרך קבע את הפטריוטים בגזענות; אך בניגוד לתוכן האשמותיהם הקבועות של אנשי השמאל, המוטחות ב"גזענות" כביכול של "שונאי הערבים", ההבדלים העקרוניים בין בני האדם אינם ביולוגיים אלא תרבותיים: הם מורכבים מתפיסות פילוסופיות, הכוללות אמונות, רעיונות ומחשבות, שעשויים להיות כה שונים זה מזה ומנוגדים זה לזה, שלא יותירו דבר דומה בין בני האדם המחזיקים בהם זולת דמיון ביולוגי.

למעשה, יכולתו הרוחנית של היצור האנושי מאפשרת לו טווח כה רחב של התייחסות לחיים, עד שבמונחים של עולם החי, עשויה רוחם להגדיר את טבעם כך שקיומו של חלק מהם יהווה סכנה לחלק אחר. פוליטית, מדברים רבות על "יונים" ו"נצים"; אין זה מן הנמנע שההבדלים העקרוניים בין השקפותיהם של בני אדם יגרום לכך שההבדלים ביניהם יהפכו בפועל לבעלי משמעות קיומית זהים לאלה של ההבדלים שבין טורפים לאוכלי צמחים. במובן זה ניתן לראות את ההומניסטים הפציפיסטים כקרובים בתפישתם לתפישת אוכלי הצמחים. פוליטית, הם מוקיעים את מתנגדיהם כ"נצים" אך בעייתם האמיתית היא עם טורפים. הסכנה הקבועה לקיומם היא בעובדה שלרוב הם אינם מבחינים בטורפים.

אחד מהמאפיינים של העימות בין המאמין המוסלמי לבין המערב הוא העובדה שיושרו היסודי מביא אותו להצהיר על התנגדותו לתרבות המערבית. עם זאת, אף על פי שכל פעולותיו בנושא עולות בקנה אחד עם התבטאויותיו, העובדה המדהימה היא שרבים מאלה הקוראים לעצמם "הומניסטים" אינם מאמינים לו.

לא ברור מהו היסוד לחוסר אמון זה של ה"הומניסטים" כביכול בהצהרות השנאה של המאמין המוסלמי, במיוחד על רקע העובדה שפעולותיו במלחמה תומכות בהצהרות אלה, אך גישה זו מסוכנת ביותר, שכן, במונחים של עולם החי, מדובר בהשקפה המתעקשת לראות טורף מסוכן כאוכל עשב.

פסיכולוגית, מה שמאפיין את עוורונו של "הומניסט" זה הוא ההשלכה; הוא משליך מהפילוסופיה שלו על זהותו התרבותית של המוסלמי, כאילו הוא יכול להביא את המוסלמי למצב של דו-שיח לקראת שלום, בזמן שכל העדויות הרלוונטיות מצהירות את ההיפך הגמור מכך. לא נראה כי ה"הומניזם" לכאורה, הפושה בתרבות המערבית, מצוייד ביכולת לבקר את ההשקפה המוסלמית הקנאית ולהבין את המניע אותה.

הנחה מחוסרת יסוד

מה שאפייני גם לגישתו העיוורת של ה"הומניסט" הוא הנחתו שכמוהו רואה המוסלמי הקיצוני את האנושי שבכל אדם ושהוא שואף ליצור חברה כלל-אנושית הומנית. לגישה זו אין שום בסיס או עדות במציאות: המאמין המוסלמי אינו מציע שום צורה של הידברות – ואינו מראה שום צורה של כבוד לערך הומניסטי משותף כלשהו בין דתות, אמונות או רעיונות שונים משלו.