מר לפיד, שלום

 

מר לפיד, שלום

(מכתב פתוח לשר המשפטים, אביר-כביכול של זכויות האזרח)

מר לפיד, בימים אלה אתה גורם לעצמך קלון, במיוחד במידה הרבה שבה אתה חושף בהצהרותיך את בורותך היסודית בעניני צדק – בורות שאין לסלוח אותה למי שמתיימר לתפקד במעמד הרם ביותר בסולם הצדק הממלכתי.

הצהרותיך הציבוריות האחרונות נגד המתיישבים היהודיים אינן מבוססות מבחינה עובדתית. (בכל הקשר פרטי היה דבר זה מביא עליך תביעות דיבה, אך חסינותך הפרלמנטרית מגינה עליך מכאלה). אך מה שגרוע יותר הוא שאתה מעז להאשים את הנפגעים בזכויותיהם במקום את הפוגעים.

ממעמדך כראש סיעה המתיימרת להגן על זכויותיהם של אזרחים (באמצעות שנאה לקבוצה חברתית שהוקעת ושאת אשמתה-לכאורה לא הוכחת בשום בית משפט), הגעת למעמד רם של שר משפטים, אשר אמור לדאוג לזכויותיהם הצודקות של כלל האזרחים במדינת ישראל. אך אתה מפגין בדבריך ובמעשיך מדיניות של איפה ואיפה; לא רק שהוכחת שאינך האיש שמגן על זכויות המתיישבים (אזרחי ישראל, להזכירך), אלא שאתה מכשיר את הקרקע הציבורית לביצוע לינץ' נגדם.

המתיישבים מבטאים במאבקם את השאיפה להגן על זכות האדם הראשית, זכות הרכוש, וזו איננה מוכרת ומוערכת על ידך אף על פי שהיא היתה צריכה להיות הפרק הראשון שלומד כל מי שענינו בצדק. אי הערכת הרכוש הפרטי היא ביטוי של אידיאולוגיה נוצרית-סוציאליסטית-שמאלנית, אשר אותה אתה כופה הר כגיגית על ישראל כמדינה וכעם. לכך אין לך זכות, שכן מחוץ לעובדה שאידיאולוגיה זו מנוגדת לתפישת היסוד הישראלית, היא גם כוללת סתירה ברורה מבחינת היחס לזכויות האדם: בזמן שבו השמאלני פוגע בזכויותיו האובייקטיביות של היהודי, הוא מעלה על נס את זכויותיהם-לכאורה של אויביו.

מבחינה מוסרית, התביעה הראשונה משר משפטים – שהוא האחראי על המשפט במדינה - היא אובייקטיביות, שמשמעה עמידה רק לצד הצדק ולא לצידו של אף אחד מהמעורבים בעימות כלשהו. בהצהרותיך הראית קבל עם ועדה כי זכויות הרכוש-כביכול של הפלשתינים חשובות בעיניך יותר מזכויותיהם של המתיישבים, שאותם הוקעת. מנקודת מבטך, טענות הפלשתינים על זכויות לשטחי יש"ע קבילות, משכנעות ולגיטימיות יותר משל אלה של המתיישבים היהודיים. נבצר מבחינתי איך, מבחינה לוגית, הגיע לחשוב כך יו"ר אגודת השחמט בישראל...

ואם בחירות ובזכויות עסקינן, הריני להסב את תשומת לב לוחם החירות שבך (או שלפחות, היה בך בעבר), לכך שבימים אלה, שבהם מאויימות זכויות האדם של המתיישב היהודי על ידי שלטון אלים שפוגע בהן בניגוד למוסר, אתה אינך משתמש בכוחך כדי לטהר את השלטון או להחליש בו את היסודות הפושעים, אלא להיפך: אתה מגביר את היסודות הדיקטטוריים, האנטי-הומניים והמנוגדים לזכויות היסוד של האדם, האזרח והיחיד שבשלטון זה.

ושוב, למען הפשטות, אציין: לכל אדם זכות על רכושו הפרטי. לשום מדינאי אין זכות להפקיע אותו. בהתאמה לכך לך, מר לפיד, אין שום זכות ערעור על זכות הרכוש של שום מתיישב יהודי – וקל וחומר שאין אתה צודק כאשר אתה מוקיע אותו מבחינה מוסרית.