מוסריות לקויה

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 719

 

מוסריות לקויה

לאחרונה נמסר כי הח"כ לשעבר ואחד מממנהיגיו הרעיוניים של השמאל הישראלי, יוסי שריד, מצא לנכון להביע לפני כתבי העיתון המצרי "אל אהרם" את דעתו השלילית על "פשעי מלחמה" שבוצעו על ידי צה"ל נגד חיילים מצריים במלחמה נגד מצרים, אשר ביניהם ירי על חיילים מצריים לא חמושים. בגישתו זו ביטא שריד את גישתו ההומניסטית-לכאורה של השמאל העכשווי, אשר רבים בימינו רואים כביטוי של מוסריות-על בכאוס הערכי המתחולל במלחמות ההווה. אך השמאל – ושריד מייצגו – חוטאים בהתעלמות מההקשר הכולל, שהוא אשר מגדיר את המוסריות האמיתית של המלחמה עם מצרים.

במלחמה זו, אשר בה התקיפה מצרים את ישראל שוב ושוב מאז קומה, במשך עשרות שנים, עד הסכם השלום עימה, היתה מצרים הצד הלא מוסרי המובהק. בהקשר מלחמתי כזה נחשב כל חייל שלה חלק של צבא אוייב לא מוסרי, תוקפן, ועל כן ראוי לחיסול מטעמים של הגנה עצמית על ידי הצד המותקף; אין זה משנה, לצורך הענין, אם חייל כזה מאיים בצורה מיידית על שלומם של אנשים מן הצד המותקף, כי לא מוטלת על הצד המותקף החובה לברר, תוך כדי מלחמה, מה בדיוק כוונותיו של כל חייל אוייב – וקל וחומר שמוסרית מותר לו לפעול גם נגד אוכלוסיה לא צבאית של האוייב.

ענין אחרון זה מוגדר בימינו על ידי ארגונים שונים כפעולה הנעשית כנגד "אוכלוסיה אזרחית חפה מפשע" וככזה לא לגיטימי ואסור על ידי בתי דין בינלאומיים מסויימים – אך הגדרות ואיסורים מסוג זה מקורם בתפישה פילוסופית לא מוסרית; תפישה מוסרית לקויה זו, המקובלת על השמאל ה"הומניסטי" כביכול, תוקעת מקלות בגלגלי ההגנה העצמית של המותקף ומגבילה את יכולתו להגן על עצמו. המוסר המציאותי, לעומת זאת, מרשה לצד המותקף לפעול בחופש מלא כפי בחירתו ושיקוליו כדי לפגוע באוייב ואף לחסל אותו – ואין היא מגבילה את חופש הפעולה שלו גם בפעולה לגבי מי שאינו לובש מדים.

גישה מוסרית זו היא גם מה שהרשה לבנות הברית במלחמת העולם השניה להפציץ ריכוזי אוכלוסיה אזרחית כדי להביא לתבוסתה של גרמניה הנאצית – ואף להטיל פצצות אטום על עריה של יפן במטרה לנצח במלחמה. המוסריות רואה את הנצחון במלחמה כפתרון ההגיוני והצודק במאבק נגד מי שפותח במלחמה, על יסוד ההנחה שפתיחה במלחמה היא מעשה של פשע. המוסריות הלקויה, המטופחת היום על ידי השמאל העולמי, מעניקה לחייליו של צד לא מוסרי מעמד של שויון עם חייליו של צד מוסרי. לא רק שגישה זו איננה מוסרית, אלא היא אנטי-מוסרית ואנטי-הומנית, כי היא משרתת, למעשה, את התוקפן ועומדת לצידו.

ליקוי מוסרי חמור זה לא רק מבטא את עמדתו של השמאל העולמי ושל אנשים כמו שריד, התומכים בה, אלא שבנוסף על כך, יש גם אי מוסריות בשימוש בה כאמצעי לתקוף את צה"ל ולהוקיעו כלא-מוסרי, כי בהיעדר העכשווי של מודעות למוסריות נכונה עלול הדבר להחליש את עוצמתו של החייל הישראלי ולפגוע בבטחונו העצמי אל מול האויב. בהקשר זה, יש לציין כי מי שאחראי לתחילתו של תהליך הקריסה המוסרי נגד האויב הוא מי שחתם על חוזה שלום לא מוסרי עם מצרים: בהתאם למוסריות הלקויה, לא רק שחוזה זה לא תבע ממצרים לשלם פיצוי כלשהו על מלחמתה רבת השנים בישראל – היא עוד קיבלה על תוקפנותה זו תמיכה משאבית משמעותית, שמשמעותה אישור מוסרי על תוקפנותה. עתה, מתוך התעלמות מההקשר הלא-מוסרי של האיבה המצרית, ניתן לה חיזוק נוסף.