מדוע רוצח הרוצח?

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 795

 

מדוע רוצח הרוצח?

על השיפוט השמאלני

בדרך מפוקפקת יודעים אנשי השמאל מה מניע את פעולותיהם של רוצחים: אם, למשל, מחבל רוצח עוברים ושבים ברחובות עירנו ממהר השמאלן להפנותנו אל גורמי הכיבוש המדכא שבגללם נאלץ לעשות זאת, תוך הזדהות עם "סבל העם הפלשתיני". אך הם אינם עושים זאת במקרה שבו מותקפת אשה על ידי בעלה; במקרה כזה הם משוכנעים שהבחירה במעשה היתה שלו, שהוא אשם ושלא קיימת שום אפשרות זולת ההכרה בכך שהאיש הוא רוצח אכזרי.

נושא מסוג זה גם מוברר מיידית באמצעי התקשורת על ידי משפט לינץ' מיידי שבו מראיינים כאלה שהכירו את הנרצחת – כולל קרובי משפחתה - המעידים שהיא היתה נחמדה מאד – ואח"כ דוחקים אל הקיר קצין משטרה או איש ציבור לגבי השאלה מדוע המשטרה לא עושה יותר בנושא ה"בעלים המכים".

האם לא יתכן שהאשה אשמה? האם לא יתכן שתרמה משהו לבעיה? האם לא היו שם נסיבות מקלות כלשהן? איש אינו יכול לדעת דבר כזה לפני חקירה אמיתית. אך מבצעי הלינץ' התקשורתי אינם לוקחים עובדה זו בחשבון; מבחינתם מסומנת המטרה כבר מראש: הבעל שהיכה את אשתו הוא אשם ואחראי למעשיו בדיוק כפי שהמחבל ורב המחבלים השולחים אותו הם חפים מפשע ואחריות.

מבחינה זו יש אחדות דעים מוסרית בין אנשי השמאל התומכים במלחמה באויב הערבי לבין אלה מהם שעוסקים בהגנה על זכויות "האשה המוכה", כי צורת המחשבה הדוגמטית שלהם קושרת אלימות – ומכך גם אשמה ואחריות – לכוח, ולכן מסתכמת בטיעון הלא-לוגי שלפיו אם מי שנפגע הוא בהכרח חף מפשע וזה שפוגע הוא בהכרח הצד האלים, הדבר נכון כל עוד אינו חל על אנשי הטרור.

אבל, כך או כך, הם אינם רואים את הסתירה שבגישתם כפולת המסקנות. זו גורסת, מחד, במקרה של המחבל, כי המחבל האלים אינו אחראי למעשיו כי הוא נדחף לעשות את מעשיו בתוקף כוחות גדולים ממנו – ומאידך, במקרה של האשה המוכה, שהבעל האלים הוא אחראי למעשיו ושביצע אותם מתוך בחירתו שלו.

בשל חוסר יכלתם זו חייבים אנו לא רק לראותם כלא צודקים אלא גם להעריכם כבעלי יכולת שיפוט ירודה ביותר, אשר התימרותה לתת תשובות מהותיות מתוך ראיה חודרת לב וכליות היא חסרת יסוד. ממילא שומה עלינו לשפוט שופטים אלה לרעה על חריצת הדין המוגזמת שלהם מחד ועל החמלה המוגזמת שלהם מאידך, שבשני המקרים היא מוטלת על הכיוון הלא נכון.