הטרגדיה והסכנה של השמאלן הקטן
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 661
הטרגדיה והסכנה של השמאלן הקטן
הטרגדיה והזוועה שבעימות עם השמאלן הקטן, המצוי, היא שהוא תמים עד כדי כך שהוא מאמין בדרכו באמת ובתמים. כמו ילד שאברי החושים שלו נחסמו, הוא רואה את החזיונות הסובייקטיביים, הפנימיים שלו כעובדות אוביקטיביות, חיצוניות – ולפיכך את השקר המלאכותי כאמת הטבעית היחידה בנמצא. באין לו כלים להשוואה ולבדיקה של עובדות אמיתיות, לא רק שהוא איננו מבחין בינן לבין העיוותים שמוחו מלא בהם, אלא שהוא פועל דרך קבע לסנן, למחוק ולעקוף את הסתירות באמצעות פרשנות ממיינת שכמוה כמיטת סדום רעיונית שאליה הוא מתאים את העובדות, בין אם הן מסכימות לכך ובין אם לא.
השמאלן הקטן חי עפ"י הספר במובן הגרוע ביותר האפשרי, כי הוא אינו מבין את ההבדל בין הספר לבין המציאות. בכך הוא, למעשה, המאמין הדתי המיסטי בדיוק במובן שאותו מוקיע אביו האידיאולוגי: אחד המכור ל"אופיום להמונים".
בהתייחסו למציאות עפ"י הספר האדום הוא מעדיף את הכתוב על המצוי: את היצרן הנדיב הוא רואה כקפיטליסט נצלן ועושק המונים ולעומתו, את הבוזז הקטן כמנוצל דל הזקוק לסיוע. במדיניות החוץ של המאה ה20 יהיו אצלו האמריקנים תמיד כובשים אימפריאליסטיים המסייעים למדינות חסותם כדי לעשות עוד דולר. בישראל, ייראה לשמאלני הקטן כל מטורף רצחני מבני העוולה הערביים כלוחם חופש הנלחם למען אידיאלים נאצלים. בכלל, אין בעולם שום כמות של עובדות או עדויות מפלילות שמסוגלות להכחיש, מבחינתו, את מה שהוא רואה כצדק בין האספסוף הרצחני הבא עלינו לכלותנו.
וכמו כל אחיו הרעיוניים, הוא מחרחר מלחמה תוך טענה לשאיפה לשלום. הוא רואה את עצמו כמי שכל מעייניו נתונים לרווחת אחיו בני האדם, ובו בזמן, מבלי לחוש בכלל בסתירה, הוא עוסק ברצח ועינויים בקנה מידה כלל-עולמי ומצדיק אותו כהשקעה לטווח ארוך.
מבחינתו, סבלו של היחיד הוא כאין ואפס לעומת רווחתו של הכלל – ואת העובדה הפשוטה שמעולם לא הזין עיניו ב"כלל" הזה שלרווחתו הוא פועל, אלא רק בסבלם של היחידים שמסביבו, הוא איננו מחזיק כבעלת ערך כלל ועיקר.
אם היה מתבונן, היה רואה כמה סובלים בני האדם ממה שגורמים להם בעלי החלומות האוחזים ברעיונות השמאל מבלי לבדוק אותם וכופים אחרים בכוח הזרוע לציית להם. אך הוא איננו מתבונן, כי הוא אינו עוסק עם המציאות אלא עם רעיונותיו. אלה, המנותקים ממנה, מובילים אותו בדרך ההפכית, לתהום הנשיה של הסובייקט הנפשי.
שם הוא מוצא באר שבשל היותה חסרת תחתית עובדתית, היא בלתי נכלית ובלתי מרווה בו בזמן; היא מחזיקה את החיים לפתחה בצמאון נורא, אינסופי, של שאלות חסרות פתרון כביכול, המתוכננות להותיר את שואליה חסרי אונים ואת הסמוכים על שולחנם עבדים גמורים.
כי השמאלן הקטן הוא נחש ארסי תמים אשר מתנחל בחשכת הלילה בדרך הראשית של חייך ומאמין, ברגע שבו הוא מכישך למוות, כי כל מה שעשה לך לא היה אלא הגנה עצמית. והוא, השמאלן הקטן, חלק ממה שתמיד רוצח אותנו, משמיד אותנו והופך את החיים עלי אדמות לגיהנום.