בזכות ההשפלה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 688
בזכות ההשפלה
פעם אחר פעם שואלים בהתרסה מחוגי השמאל "למה משפילים במחסומים?" כשהכוונה היא ליחס שמקבלת האוכלוסיה הפלשתינית מחיילי צה"ל השומרים על מעברי הגבול.
התשובה הנכונה על כך, אשר לעולם איננו שומעים מפי אנשי מערכת הבטחון היא שמה שיוצר את ההשפלה הן העובדות – ובראש העובדות ניצבת קבוצה של רוצחים נחותים אשר נתמכים בידי אוכלוסיה אוהדת או מטומטמת.
הישראלים ו/או היהודים לא המציאו את העובדות שמייצרות את ההשפלה: לא את המוסריות הנמוכה, הטמטום, הבורות, האהדה לרוצחים, הנאיביות או התאווה לרצח, אשר מחנה האוייב מלא בהם. ההשפלה היא תוצאה אובייקטיבית של עובדות מציאות אובייקטיביות, אשר בראשן הסכנה הנשקפת לחפים מפשע, שהיא היא הסיבה העיקרית לקיומם של המחסומים מלכתחילה.
לא רק שלא ניתן להתעלם מעובדה אובייקטיבית בקנה מידה כזה, כמו הסיכון המתמיד שיוצר האוייב כנגד ישראל המוסרית, אלא גם שלדבר זה יש משקל נוסף שדי בו כדי להגדיל את ההשפלה עוד יותר, למימדיה הראויים: כי כל השפלה שעוברת האוכלוסיה שעוברת במחסומים, איננה אלא שכר הוגן ונאות למול האכזריות והרוע של אויבינו.
ובכל מקרה, לא אנחנו האחראים על מקורה של ההשפלה, אלא הם, אויבינו, כולל בני בריתם מן השמאל, אשר מרמים אותנו, כמיטב יכלתם, בהצגתם עצמם כדואגים לשלומם של נשים וילדים מצדו של האוייב אך תומכים בהפקרת הנשים והילדים של האזרח הישראלי לאוייב שמעבר לגבול.
כי משני צידיו של הגבול אין ריק: כל הקלה לגבי האוייב פירושה הקשייה לגבינו – וברוח זו, כל תחושת השפלה שהם מתלוננים לגביה, צריכה להיות תעודת עניות לגבי העם הפלשתינאי השפל ולא לגבי העם היהודי הגיבור.
בריב הזה בין שני העמים היהודים הם אלה המספקים את עיקר הקרבנות החפים מפשע. העובדה שמסתבר, בסופו של חשבון, שלצד השני יש יותר קרבנות איננה אלא הוכחה נוספת לעובדות אלה שלעיל של איכות אנושית ירודה – ובעיקר של רמה מוסרית ירודה, של פושעים ורוצחים אשר באי איכפתיות ומתוך בורות מזלזלים בחיי בני עמם ומשתמשים בהם. משלחי הרוצחים עושים זאת כדי לפרנס את מחדליהם האידיאולוגים, כמו מסיתי המסגדים היודעים לשמור את עצמם בכוכי ההטפה כשהם עצמם מוגנים מפני כדור הרובה.
במקום לפתח רגשות אנושיים אמיתיים, אותנטיים ומתבקשים מבחינה הגיונית, דהיינו ללעוג לטפשות המתיימרת, לרחם על הקרבנות האומללים ולשאוף לנקום באוייב, דורשים מאיתנו כוחות האוייב – ובתוך זה בעלי בריתו מהשמאל – להפסיק את ה"השפלה". אך מעשה ההשפלה אינו שלנו: לא אנחנו התחלנו בו, מעולם לא חפצנו בו – וקיומו הוא תוצר של קיום שפל באופן אובייקטיבי.
אם האוייב או בני עמו מושפלים, הם הרוויחו את ההשפלה ביושר, במעשי ידיהם שלהם. במובן זה השפלתם היא ראוייה והיא מייצגת מצב של צדק.
ואם משהו ירפא את האנשים החולים האלה ממחלת רוחם המוסרית, תהיה זו רק ההשפלה הצודקת, אשר כמו כל תוכחה, היא הדבר היחידי היכול לעשות זאת: בסופו של דבר, רק המציאות העובדתית יכולה לגרום לפושע לשנות את דרכיו הרעות, המתנגשות עם העובדות.