גלי צה"ל: דו"ח סיכום שנת 2005

גלי צה"ל: דו"ח סיכום שנת 2005

בסיכום השנה נוסח גלי צה"ל, ששודר בתחנה בשבוע שעבר, שמענו ביקורת מתמדת על מדיניותה של ארה"ב, בין אם מדובר בבעיות הפנים שלה ובין אם מדובר בנסיונה לשפר את המצב העולמי.

אך הנושאים מעלים גם בעיות מוסריות הנוגעות לתיפקודה של תחנת השידור הצבאית:

בעיית אילנה דיין וכבודו של צה"ל:

במסגרת הסיכום כיכבה התחקירנית אילנה דיין, שנוכחותה בשידור זה מעלה שאלה:

אילנה דיין נותרה כוכבתה הבלתי מעורערת של התקשורת הצה"לית על אף הסתבכותה בפרשה מבישה שבה תרמה לפגיעה בכבוד מעמדו המוסרי של צה"ל. הדבר נעשה, מתוך קלות דעת, לפגיעה חמורה בכבודו של קצין צה"ל (בפרשת וידוא ההריגה, שמאוחר יותר הסתבר כי הקצין המעורב בה היה חף מפשע). מחד, לא ידוע על ביקורת מעשית או עונש שספגה גב' דיין. מאידך, נשאלת השאלה מדוע גלי צה"ל, מכל תחנות השידור, מוצאת לנכון לחזק את מעמדה של מי שהראתה להיטות לפגוע בכבודו של צה"ל על ידי הצגתו כארגון לא מוסרי?

ברור ששאלה זו חורגת מבעיית אילנה דיין ונוגעת לכל שידור שבו נפגע מעמדו המוסרי של צה"ל על ידי שידור של תחנה שאמורה, בתוקף הגדרתה ומגמות בעליה הראשיים – אזרחי ישראל – להציג תמיכה בצד הישראלי של הסכסוך במזרח התיכון.

מתכניות רבות ומגוונות נראה כי כתבי גלי צה"ל ושדריו, כנראה בשאיפתם המוטעית להציג אובייקטיביות, נגררים לבקר את עמדתה של ישראל בסכסוך – ושל המערב בעימות נגד האיסלם.

ומכך ההשקעה העצומה בביקורת ארה"ב בכלל וממשלו של הנשיא בוש בפרט – ובמיוחד מדיניותה של ארה"ב בהקשר של שחרור עירק. בענין זה מתואמת "גלי צה"ל" במדוייק עם הביקורת השמאלנית המוטחת בממשל בוש על מהלכיו.

סוס טרויאני?

איך משפיעים רעיונות השמאל בדו"ח גלי צה"ל?

למטרה זו התגייסה אילנה דיין, שבהשתמשה בבימה הציבורית שקיבלה, סיפרה לציבור כי "השנה האיומה" הוא תיאור ההולם את השנה של ג'ורג' בוש, ש"מעמדו התדרדר לשפל שלא היה כדוגמתו." הסיבה, לפי דיין: הוא "נתקע" בעירק. במילותיה שלה: "אחוזי התמיכה בנשיא צנחו לשפל."

המלחמה, לפי אילנה דיין ובמילותיה שלה, החלה כש"הרעים פתחו באש והקאובוי הראה איזה יופי הוא יודע לירות.", אבל אח"כ הדברים הסתבכו...

למותר לציין, בתגובה לעמדה השמאלנית המבקרת את מהלכיה הצבאיים של ארה"ב, אשר שיחררו אומה מדיקטטור, כי אין עמדה אנטי-אמריקנית זו איננה מציעה אלטרנטיבה לדיקטטורה ובכך, למעשה, מאשרת אותה מחד וממליצה על חוסר מעש צבאי מאידך.

זה, אולי, המקום לציין כי אין מקום פחות מתאים מ"גלי צה"ל", תחנה ששידוריה מכוונים לחיילים, לביקורת שמאלנית פציפיסטית ואנטי-מלחמתית מסוג זה. אין ספק שהפנמה של גישה זו יוצרת, בלשון המעטה, בעייתיות מוסרית – ומתוך כך גם פסיכולוגית – לגבי כל חייל שאמור להיות מעורב בפעילות מלחמתית.

אם זוכרים אנו שחייל צה"ל המקשיב, בדרך כלל על בסיס יום-יומי, לשידור התחנה "שלו", איננו מאומן, אינטלקטואלית, להתמודד עם רעיונות השמאל, במיוחד כשהם מוצגים לאזניו כאמת אובייקטיבית, צריך לשאול האם אין באידיאולוגיה זו, כשהיא משודרת מעל גלי האתר, משום סיוע לאוייב? ישפוט זאת מי שצריך לשפוט.

כתיאוריה, לפחות, ניתן להניח כי שידורי תעמולת שמאל מסוגו של הדו"ח הזה חיזקו חלק גדול מבעיותיהם המוסריות והנפשיות של חיילי צה"ל בשנים האחרונות, שנים שבהן נחרצו גורלות רבים של חיים ומוות מבין אזרחי וחיילי ישראל.

ויש לשאול האם לא פעלו רעיונות אנטי-מלחמתיים מובהקים אלה, אשר הופנו, לכאורה, כנגד ארה"ב של בוש, גם כ"סוס טרויאני" פנימי בתוך הצבא הישראלי במלחמתו נגד אויביה של מדינת ישראל?

נתונים נוספים