עיקרי האמונה השמאלנית
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 788
עיקרי האמונה השמאלנית
דת לא מוכרת פועלת בעולם של היום: השמאל. לכאורה, מבוסס השמאל על מדעיות התיאוריה הסוציאליסטית; למעשה, מדובר באמונה, המשתמשת בתיאוריה זו כיסוד לפעילויות שונות, אך מקורה הוא אמונתי ושרשיה נטועים עמוק בעבר ההסטורי האנושי. למעשה, השמאל אינו אלא הביטוי המודרני של גישה דתית שהופיעה ביותר מלבוש אחד בהסטוריה האנושית, ובכל פעם היו מאפייניה מותאמים לרוח הזמן שבו ביקשה לפעול.
ביסוד השמאל נמצאת האמונה בחומר ומטרתו הראשונית של זה: השמדת האמונה ברוח.
כל אמונה היא רוחנית, ואף כי נשמע הדבר סותר, רוחנית היא גם השאיפה לחיסול הרוח בעולם. וכך היא מלחמתה של החומרניות ביהדות, שהיא המלחמה נגד הרוחניות בעולם. היום רחוק העולם מחיי אושר כמרחק תיקון הטעות שהשתרשה בעולם: טעות ההפרדה בין רוח לחומר, שעשתה כמיטב יכלתה לגרום לבני האדם לראות את הקיום כמהות חמרית ואת הרוח כשקר, כאשלייה וכהטעייה.
בשל אסון נורא, טעות יקומית, חטא של החמצת האמת ואי הבנה איומה, השתלטה על העולם עבודת האלילים הנוצרית, אשר משכה את לב האנושות בגוון העשיר של רגשנותה השטחית, בטענתה לחיים אנושיים שתכליתם מעבר לחיים עלי אדמות, במימד מוסרי המנותק ממציאות.
הנצרות – והאיסלם בעקבותיה – מיסדו בדעת האנושות את הרעיון הסותר שתכלית החיים נמצאת מעבר לחיים, שאת מטרת החיים יש לחפש במוות, ושמוסרי הדבר לקדם בני אדם אל העולם הבא. מה שהתחילו הנוצרים בעבודות האינקוויזיציה שעסקו ב"טיהור" בני העם הנבחר – היהודים – בימי הביניים, משלימים היום המוסלמים בשאיפתם להשמיד את "נשאי העוול" בעולמם – היהודים. במושא זה, כמו בהגדרת המימד החשוב של הקיום בעולמם, החיים שאחרי המוות, משתווים הנוצרים והמוסלמים ומשלימים זה את זה.
שתי דתות אלה רואות את הקיום כהתרחשות השייכת לעולם שבו יש הפרדה; ההפרדה בין חומר לרוח, שאחת הדרכים לראותו הוא ביטול הרוח, היא בין עולמות החיים והמוות, ששתי הדתות רואות כמנוגדים זה לזה מבחינת התפקוד האנושי בהם. בכך הן דוחות את תפיסת האחדות של היהודי, המכבד את העולם הזה, שבו הוא חי, את חייו – ורואה את האדם ואת חייו בעולם כשלב חשוב, חיוני ויסודי, המבטא את רצון האל.
עבודת האלילים של הנצרות והאיסלם, המציגות מציאות מפוצלת, שבה על האדם לבחור בין העולם הזה לעולם הבא, על יסוד ההנחה שהעולם הזה אינו מוסרי, יצרה בימינו את מפלצת השמאל, שעל פיו נאלץ האדם לבחור בין עצמיותו לאחרים, בין העולם הזה לדורות הבאים ובין הנאה לסבל. במובן זה השמאל הוא היורש הרוחני של הנצרות והאיסלם באשר הוא מכוון את האנושות לדחיית העולם הזה מתוך הבטחה של רווחה בעולם אחר, עתידי, כזה שהבטיח הקומוניזם עם נצחונו על הקפיטליזם או כזה שמבטיח האיסלם עם שינצח את הכופרים. מפלצת השמאל, שהיא גורגונה פוליטית מרובת ראשים שכולם הצהרות על שאיפה להיבטים חיוביים בנפש האדם, על עזרה הדדית, רחמים, אהבה, אהדה, טוב, רוחב לב, נדיבות, נועם – הצליחה לייצר סדרת אירועים הסטוריים, שהם נסיונות מעשיים-ישומיים שכולם באו לידי ביטוי במוות, עינויים, הרס, תסכול, הונאה, דלות ושפלות כלליים.
ועל אף העובדה שלמרות כל נסיונותיה לא הצליחה מפלצת השמאל להעניק לאנושות אפילו חברת דוגמה אחת מוצלחת, המתקיימת על יסוד עקרונותיו, לא הביא הדבר לביטול עצמתה של האידיאולוגיה השמאלנית בעולם. זהו המאפיין המובהק של אמונה טפלה, אשר איננה מבוססת על עובדות אלא על ערכים שכל יסודם ברגשנות, ואלה, על אף היותם משוללי יסוד, נאחזים בתודעה האנושית ומנצלים את תקוותיו של האדם.
אסכולת השמאל באה לידי ביטוי פילוסופי קודם כל במטריאליזם: ההשקפה החמרנית. השקפת החומר (הפילוסופיה המטריאליסטית) מיסודו של מרכס, מציבה את החומר בראש, כגורם העליון בעולם עובדות המציאות ובהתאמה לכך, את הגוף – "חומר" האדם - כגורם הראשי בעולם האנושי. ההשלכה החשובה ביותר של עמדה זו היא היפוך היוצרות במלוא מובן המלה: החומר, שמקובל היה (עד נקודה מסויימת בהסטוריה) שהוא גורם סביל, הנמצא בידו של היוצר והכפוף לו, הפך להיות (בתודעה האנושית) היסוד היוצר: הגורם הפעיל, מעצב המציאות האנושית והקובע העליון של מצבי התפישה והמדיניות האנושית. תפישת החומר שולטת היום אף בשדות שלכאורה מתקיימת בהם שליטה רוחנית, כמו הדת והפסיכולוגיה: מנקודת מבט דתית, תפישת החומר כיוצר היא הביטוי הגבוה והשלם של אלילות. מנקודת המבט של הפסיכולוגיה המודרנית, באה תפישת החומר לידי ביטוי בכך שהיא מציבה גורמי חומר, כמו "תנאים חמריים וסביבתיים" כמה שקובע ומכריע במצב התודעה האנושית והנפש האנושית.
כאידיאולוגיה פוליטית, מצייר השמאל תמונת עולם עוגתית, שבה אוכל את העוגה חלק מבני האנושות, שאינם מותירים די לקיום החלק האחר שלה; העשירים חיים על חשבון עניים, מדינות מתקיימות על חשבון מדינות אחרות – ותרבויות שלמות מנצלות אחרות. כך ממוקדים בני האדם שנכבשו על ידי רעיונות השמאל תמיד בשאלה על ידי הם מנוצלים, המובילה תמיד למלחמת שחרור כנגד המנצלים. לפיכך, השמאל הוא הטרגדיה האנושית העכשווית הכללית, באשר הוא מונע מן האנושות להנות מהצלחותיה להתגבר על בעיות הקיום היסודיות שלה ומכוון אותה להילחם באויבים, תוך כדי גרימתו, בדרך זו, למלחמות שוא ולבזבוז משאבים כביר.
טרגדיה איומה זו, אשר ממשיכה עדיין לצעוד כשטן בעולמנו, אשר בונה עולמות ומחריבתן בבליל עצום של הבטחות שווא, תימשך עד שלא תיעקר תפישת החומר המדריכה אותה, אשר איננה מאפשרת לאדם חיים שבהם מאוחדים החומר והרוח בצורה שאיננה מאפשרת להפריד ביניהם.
מצעד הרוע הזה ימשיך את מהלכו בעולם כל עוד לא יקבל עליו העולם את הרעיון היהודי בדת ואת רעיון האחדות בפילוסופיה. רק עם חיסולה של הסכיזופרניה השמאלנית לגבי מצב העולם, ייגמר המהלך שבו יביא השמאל את העולם להפסיק להתמקד ברוע ובניצול ולהתחיל לקחת על עצמו את משימת החיים בעולם מאוחר, כאשר יש הרמוניה בין שאיפותיו של האדם למען עצמו ושאיפותיו למען אומתו, כשאין ניגוד בין העולם הזה לעולמות אחרים ואין ניגוד בין מה שטוב לאדם כאן ועכשיו לבין מה שטוב לאל ולמה שקיים באופן נצחי. בעיקר, לא יהיה שוב מעמד כלשהו לשקר אשר שולל את קיומה של הרוח – והחומר יחזור למקומו הראוי, כיסוד ליצירה חדשה, החל מבריאת העולם החדש.