ניפרד ונמשול

פרטים
עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
כניסות: 783

 

ניפרד ונמשול

על פגיעתה העכשווית של המפלצת הזקנה

אתה משלם כל חייך למדינה, אתה עמל במסגרת זו או אחרת כדי לכלכל את משפחתך, אך בסופו של יום, כשאתה רוצה לקבל את שכרך, הם מתחמקים מאחריות, מציגים קופה ריקה – ושולחים אותך ממשרד למשרד בטענה ש"הם אחראים" לכספיך. הדברים אינם חדשים: הגברת באדרת זקנה לפחות כביטוי "תלך-תבוא".

אך זרם הכספים ממך אליהם איננו נפסק – ואתה הוא המממן אותו; אתה ממשיך לשלם את המסים, המסים והמסים - ואלה הטוענים ל"קופות ריקות" ממשיכים לינוק בפה אחד מן הזרם ומדברים אליך בפה שני.

מבחינת אנשי הממשל, הכלים השלובים של כספי הציבור זורמים רק בכיוון אחד: למעלה. מבחינתם, כספי המדינה אינם מעגל של "תן וקח" אלא רק קו של "תן"... "ניפרד ונמשול" אומרת מפלצת המדינה, כשהיא מפצלת את עצמה לגופים שונים לצורך התחמקות מתשלום המגיע ממנה לעמלים. אך מפלצת זו אוכלת, מחד, בפה עצום, את כל ההכנסות הרבות והמגוונות הזורמות אליה, וכשמדובר בהוצאות – כלומר בתשלום שכר לעמלים למענה – היא מתזזת את עלובי החיים האלה בין זרועותיה, ממשרד ממשלה זה לאחר, מרשות זו לאחרת, מקופה ריקה זו לכפית ריקה אחרת, כאילו אין שום קשר בין הרשויות, הקופות והמשרדים. כאילו, כשצריך לשלם לך את המגיע לך, הם לא מכירים זה את זה...

שוב ושוב ישלפו הסוציאליסטים שבנו את הגולם הרעבתן, את הסיסמאות השחוקות שבהן יאשימו את העשירים, הדתיים ו/או המתיישבים בכך שהם האשמים בעוני העניים. שוב ושוב יבקשו לחזור לשלטון שרעיונותיהם מיושמים על ידו ממילא. שוב ושוב ימשיכו הם, שיצרו את השיטה, להעמיק את הגביה הכפויה ואת ההרס.

אם תתנו להם – הם ימשיכו ויעמיקו את העוני, את השוד ואת הפשע.

כוחות הרוע הללו, המכוונים נגד החיים, מעוניינים להרוס אותם – ובהתאמה לכך, פשעם הגדול ביותר, אינו אבדן חומרי אלא רוחני; בד בבד עם הכבדת הנטל החמרי, נדחקים האזרחים אל פינת המחדל, המחסור וחוסר-האונים, שבה הם חיים פחות ומכיוון שהחיים הם עשיה, הם גם עושים פחות. ובין היתר, מה שהוא, ללא ספק, מקור שמחתם של רבים ממחזיקי האידיאולוגיה של השמאל: פחות ילדים; כן, מי יודע כמה אזרחים אבדו למדינת ישראל כתוצאה מפעולת הביזה המקפת שלה – כמה בנים אבדו לעם היהודי...

ניתן להעריך שמליון בני אדם לפחות אבדו לעם היהודי בישראל בשנות קיום המדינה בגלל ה"תכנון" הכלכלי; בין ספיר, נציג הדיקטטורה המפא"יניקית-פרולטרית, שהפעילה "חלוקה מחדש" של המשאבים באופן גלוי, לבין נתניהו, המשחק ב"קפיטליזם" שקרי, כשהוא מפעיל ריכוזיות צינית מחמירה (שמהווה, למעשה, הפרת חוזה עם מליוני עמלים שסברו שמסיהם מבטחים אותם), מרחפות נשמותיהם האבודות של אלה מבינינו שנרצחו עוד לפני שנולדו – אלה שהוריהם החליטו שלא להוליד אותם, שהם, לרוב, גם אלה שלא היה להם, בתפישת העולם שלהם, שום אלוהים שיתן להם את האמונה ש"יהיה בסדר" אל מול נביאי הזעם שימשיכו לדבוק ברעיון האווילי ש"אסור להביא ילדים לעולם הזה".