מרשם וענונו: היבט הקרבן

| הדפסה |

פרטים: עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37; כניסות: 742

כן. וענונו הוא מפלצת. אבל הוא לא חייב היה להיות. מי אשם בכך? לא רק הוא. מדינת ישראל היא הממציאה והמבשלת של המהות, והרי המרשם:

קח נער אחד תמים, לא כל-כך חכם, ממשפחת עולים ממרוקו, פזר את משפחתו ברחבי הארץ בניגוד לרצונם של חבריה, תן לו חינוך עם יסודות ממרידים, במובן הגרוע של המלה: חינוך אנטי-מסורתי, אנטי שכל ישר, אנטי הומני או, בקיצור, חינוך שמאלני. טחן לו את השכל עם רעיון הנחיתות של בני עדתו לעומת השאר ואח"כ הנח לו לפתח רגשי נחיתות, תחושת קיפוח, מרירות וניכור, בשל אותו במסלול צה"לי רגיל (שבו ילמד כפיה וביורוקרטיה) ואח"כ אותו דבר באוניברסיטה (שם ילמד את התחמונים הרגילים של עולם האקדמיה הישראלי), הבא אותו לחשוב שהמערכת ניצלה אותו ומתכוונת להמשיך ולעשות זאת בחמישים השנים הבאות (מה שנכון) – ויש לך וענונו מוכן.

לפעמים אחד כזה נוחת במר"צ ולעתים קרובות בפוליטיקה שמאלנית קטנה של סניף מקומי כלשהו, עד שהוא מותש ונגמר וזהו. אבל במקרה של וענונו, השילוב של גאוות היסוד של אדם שמרגיש דפוק עם הרצון לצאת מזה ועוד פיתויים קטנים, פסוודו-אידיאליסטיים בחלקם, ויש לך קרבן מוכן למזבח השירות של כל צורך פוליטי...

ואם – כפי שיש רוחות נושבות שמעבירות את הדבר – לישראל באמת אין שום פצצה, לא מן הנמנע שהיה זה מישהו שם למעלה שחשב והחליט שזה הרבה יותר זול לייצר במקומה וענונו כי לישראל יש הרבה הרבה כאלה שניתן לוותר עליהם.