הכלומניק הגדול
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 774
הכלומניק הגדול
בשבוע שעבר עזב את העולם הזה אדם בעל כשרון אחד: לבטא שום דבר. כלומניק.
אך בשל כשרונו זה ניצלה אותו התעמולה הפוליטית הישראלית כדי להציג את עצמה כשוחרת אמנות, תוך כדי הצגתו כמבטא של קידמה בתחום האמנות. במשך שנות דור היא פיארה את שמו כאמן גדול, ובכך השתמשה בו כדי לחסום התפתחות אפשרית באמנות.
כי בניגוד למעמדו בציבור מבקרי האמנות העכשווית הרמאית הוא לא היה אמן כלל. אפילו לא אמן רע. למעשה, מעולם לא הציג אדם זה שמץ של יכולת אסתטית. בישראל, שהפכה למבצר של מחדל רעיוני בתחום האסתטיקה, שימש אדם כזה כעלה תאנה מושלם, שכן הוא התאים מאד לתפקיד ששתו עליו אנשי המרמה האסתטית המקומית, אשר במשך שני דורות בלמה כל אפשרות של התפתחות וקיום של אמנות טובה בתרבות הישראלית.
דבר מסוג זה לא קורה במקרה; מדובר במזימה מכוונת על פי חוקים חמורים, שהקפידה על כך שלא תתאפשר הופעתו או קיומו של שום מדד-ערך אסתטי אמיתי, כשהיא מייצרת לצורך כך אנטי-תיזה בעצם היתלותה בקיומו של הכלומניק הגדול. כלומניק זה ביטא בכל הופעותיו בתקשורת, את הרעיון של כלום, כלומר שאין שום משמעות אפשרית לשום פעולה (ולא רק בתחום האמנות אלא בכלל) – והוא לא התחייב לשום דבר בשום תחום – מה שאיפשר להציגו על ידי הממסד הרעיוני השליט בתחום האמנות בישראל כמוביל דרך רעיוני משמעותי ולכלכל אותו כמורה לדורות של אמנים-לעתיד.
בהתאם לרוח זו נוהגים מעריציו להציג אותו עד היום כמהפכן שובר-מסגרות. מעשית, ביצעו אלה באמצעותו פשע של חיסול מה שבכוח היה עשוי להיות דור שלם של אמנים. מה שהוביל ישירות לכך שבתחום האמנות קיים היום ריק, היא הפיכתו של הכלום לאידיאל אסתטי. מאמרי ההספד שהופיעו אחרי מותו של האיש מבטאים נסיון ברור להמשיך ולשאוב ממנו השראה, באמצעות הצגתו לעתיד כאמן גדול וכאיש ערכים חיוביים.
למעשה, כפי שכל מי שהעריך אותו מבחינה אמנותית בחייו העיד על עצמו בכך ששיפוטו לקוי או שהוא שותף למזימה אנטי-ערכית נגד התרבות המקומית, ניתן לראות ברוח זו גם כל קריאת-כיוון או מאמר המציגים את הנפטר כמייצג ערכים חיוביים. מבחינה ביקורתית היה אף הכלומניק עצמו ישר עד כדי להודות בכך שאין הוא מייצג שום ערך – ויתכן שאף היה טיפש מכדי להבין את הדרך שבה משתמשת בו אסכולה שלמה של רמאים.
האיש, אגב, תרם את גופתו למדע – ויש בכך משום ביטוי סמלי להשקפה שביטא, כאשר נמנע מלקבוע שום ערך משמעותי לאמנות - שהערך האמיתי של האדם מבוטא בגוף ולא ברוח. אך במימד הרמאי של הממסד הכאילו-אמנותי בישראל רואים בחוסר המשמעות הזה שלו ערך מנחה – ולשם כך נמשך מסע הקילוסין שלו. המטרה להציגו לדורות הבאים כאמן המייצג רעיונות חיוביים לגבי המשך האמנות הישראלית הופכת את הכלומניק לגדול עוד יותר ממה שהיה בחייו ומגדילה את הסכנה שהשפעתו תתמשך עוד יותר.
וזו בעצם הסיבה לתחושתי שחובה לכתוב מאמר זה, שבו אף נמנעתי מלהזכיר את הנפטר בשמו, כדי שלא לתרום להגדלת נזק ההשפע שלו זכרו; יודע אני שהמכירים אותו יידעו יפה במי מדובר ולאלה שאינם יודעים במי המדובר יהיה די בהבנת סכנתו התרבותית.