בג"צ גל"צ

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 740

 

בג"צ גל"צ

על משפטים מכורים בעידן הפמיניסטי

משפטו של עופר גלזר, שפסק-הדין שלו ניתן היום, יכול להיות מצויין כאחד מאלה שסופם ידוע מראש. הוא אחד מני רבים שמציינים את ההתדרדרות, בשנים האחרונות, של בתי המשפט בישראל, לרמתו של לינץ' ציבורי בניצוח התקשורת. במקרה זה מנצחת על המשפט תחנת גל"צ.

במקרה זה נדון למשפט נאשם בשניים: רשמית, בהטרדה מינית. לא רשמית, בעושר.

אם הייתי השופט, הייתי משחרר איש זה לאלתר בלי קשר להאשמה נגדו, אלא מתוקף הטיעון שגזר הדין שלו כבר נקבע על ידי הציבור ובמובן ידוע כבר בוצע נגדו אקט ההוקעה וההשפלה בפרהסיה, הרבה לפני פסק-הדין. אך ניתן להניח שאימת הציבור – כלומר השילוב בין הלובי הפרו-פמיניסטי ואנשי תחנת גל"צ – על השופטים.

במקרה (האמנם?) מתפרסמת באותו יום, כמה שעות לפני פסק-הדין של גלזר, טענת הטרדה מינית נגד שחקן ידוע על עבירה-לכאורה בתחום זה שאירעה לפני יותר מעשרים שנה. זה, כאמור, אינו קשור ישירות לפסה"ד שלעיל, ולכן מתנהלת שיחה מלאת סיפוק בין יעל דן, תחקירנית גל"צ, לשליחה כלשהי "מן השטח", שיכולה להיות נציגת המרכז לנפגעות תקיפה מינית, אך היא, למעשה, אנטי גבריות-שוביניסטית. כך או כך, היא – יעל דן – ותחנת גל"צ – שותפות בבורות עמוקה לגבי זכויות בכלל ולגבי שיפוט אובייקטיבי בפרט. בורות זו היא כל-כך בוטה, שהיתה מזכה את כל המעורבות בשיחה בתביעה משפטית לפחות באשמת בזיון בית הדין בפרהסיה; אבל זה לא יקרה כאן...

והן מדברות, יעל דן, מנחת גל"צ ושותפתה מן "השטח", כידידות סוציאליסטיות ותיקות, על כוחו של הכסף - על הקושי שיש בתלונה מינית "בעיקר כשעומדים מול אדם חזק כל כך" "...הזוכה לייצוג כל-כך יקר ומקצועי" ומלהגות על מה ש"הכסף שיש לך מאפשר...", על הסכנה האיומה שבזיכוי הנאשם, שחטא בעשרה של אשתו: "הדבר עלול לגרום לזיכוי מחמת הספק", ומבלי להבין את משמעות דבריהן, על המסר השלילי שהיה נוצר אם היה מסתבר שהאיש זכאי, רחמנא-לצלן: "...ההשפעה של גזר הדין אם היה מזוכה" ועוד ועוד מחמאות והנחיות לבית המשפט של המדינה, אם רק היה מעז – ואולי יעיז – להציג נאשם בהטרדה מינית כזכאי...

בתנאים אלה, איזה סיכוי יש לנאשם מול הבג"צ של גל"צ?

מי בבית המשפט של מדינת ישראל יעז להעז פנים נגד הטירור המשולב של הארגונים הפרו-פמיניסטים, אשר, מבחינתם, כל מתלוננת על הטרדה מינית היא זכאית – וכל מואשם בכך הוא אשם אף אם אשמתו לא הוכחה, וקל וחומר אם הוא עשיר...

האם יש צורך להוסיף למדורה גם את שיחתן התקשורתית, בנדיבות משלם המסים, של החברות שלעיל לגבי "הבלבול, החשש וחוסר התמיכה" של המתלוננות הפוטנציאליות (?) הזקוקות לליווי צמוד ממרכזי נפגעות התקיפה המינית... ולשאול: "ומה עם הגבר שנפגע?" – או שמבחינתן אין דבר כזה, כלומר: לא יתכן, מבחינתן, שגבר ימצא עצמו פגוע במערכת יחסים עם אשה או, אולי, אף מושמץ על ידי בת-זוג כלשהי.

בענין זה ניתן ללמוד הרבה מהדיאלוג בין יעל דן לבין מי שמעזה להגן על כבודו של השחקן המואשם בהטרדה מינית:

"אני רוצה לשאול אותך כאשה אם את מעלה בדעתך שנשים יבדו מליבן..." כך שואלת יעל דן בלחשנות רגשנית, מזדהה כמעט, את עדת האופי הנחלצת להגנת השחקן שהיא מכירה, וכאשר זו האחרונה עומדת על דעתה לטובתו, וכמובן הופכת בכך ל"אוייבת מוצהרת של המין הנשי", מפילה עליה גב' דן את התיק כולו, תוך כדי ניצול ציני של כשל לוגי שקוף: "אז את מאשימה את המתלוננות בשקר...".

כל אדם ישר – גבר או אשה – יכול ללמוד מן הדברים שלעיל את כל הנחוץ להוקעת חד-צדדיותו של הבג"צ של גל"צ; בית משפט ציבורי זה פשוט החליף את הטענה הסוציאליסטית של תביעת הפרולטריון החלש מן ה"קפיטליסטים" החזקים בטענת האשה החלשה מן הגברים החזקים, והתלהבותו ממש מגיעה לשיאים כאשר הוא מצליח לטרוף ללא משפט הוגן גבר עשיר.

לדאבוני, המציאות מוכיחה את טעויות הפמיניסטיות הזועמות קבל עם ועדה, כי אם היתה מתנהלת התרבות באמת כמו בחלום הבלהות הסוציאליסטי-פמיניסטי, וכוח הכסף היה באמת ככוח השררה, היו הנשים הללו מוצאות עצמן מהר מאד מאחורי סורג ובריח בגלל כוחם של אלה שאותם הן מתקיפות - או, לפחות, ללא שכר ומשרה.

למותר לציין כי שכרן משולם להם היום, בין היתר, על ידי ציבור יצרני אשר אינו תומך בעמדתן, אין לו את האנרגיות הנדרשות להתמודד עם טיעוניהן הלקויים – וגם אין לו תקציב גדול דיו לנהל תחנת שידור שמתפקדת גם כמערכת שיפוטית.

ונוסיף, בהקשר זה, שאין לו תקציב כזה, כי הוא נלקח מכיסו בכוח החוק – וכי חוק זה נחקק אף הוא באיומו של הטירור הפרו-פמיניסטי, כמו כל הליך חוקי המסדיר את "מעמד הנשים" בחברה. מעמד זה, אגב, מושג היום בחברה מחוץ לקשר כלשהו לזכויות האמיתיות של הנשים, הווה אומר: זכויות האדם, והוא מבטיח שבימינו לא תקבל אשה משרה לפי יכולותיה וכשרונותיה אלא לפי הפחד שמטיל ה"לובי" שלה על הציבור – וזאת לידיעת האחראיות על מעמד האשה בכנסת...