אסתטיקה ריקנית

אסתטיקה ריקנית

בתרבות זמננו שולטת ללא מצרים אסתטיקה ריקנית, חסרת ערכים אובייקטיביים, המטילה את צילה על כל צד בהיר של אמנות. היום, הקריאה בשם אמנות לחלק מפעולות האדם, העוסק במעשים של כלום, היא חלק מפעולת יצירת גילדה סתמית וחסרת ערך אמיתי, שהיא, למעשה, הכחשת משמעותה האמיתית של האמנות כפעולתו המובהקת של האדם, היסודית ביותר, של תרגום חומר לרוח.

אויבי רוח האדם, הנלחמים בכל מה שמבטא את האנושי, הטוב והמוסרי ביותר, שמו להם למטרה לפגוע ככל יכולתם באסתטיקה האנושית ודאגו להציגה ככלי ריק בתהליך של דורות רבים. למעשה, מה שעשו אלה לתחום האסתטיקה דומה ביותר למה שעשו בתחום הפילוסופיה בכלל והמטפיסיקה בםרט. בשני המקרים הם לקחו מורשת שעל אף חילוקי הדעות הרבים שהיו קיימים לגבי הדרך הנכונה להפעילה במציאות לא היה בעולם העתיק ויכוח על עצם קיומה וחשיבותה לגבי האדם. הצלחתם של אויבי האנשות בתחום זה היתה כה גדולה עד שבימינו לרוב אין כלל ויכוח זה בנמצא שכן עבור רוב בני האדם יש פקפוק לגבי עצם קיומה של הישות שאודותיה התדיינו פעם.

כפי שרוב בני האדם סוברים שלפילוסופיה – אם בכלל יש לה מקום – אין חשיבות מעשית גדולה בעולם, וכך הוא גם לגבי קיומם של מושגים כמו מטפיסיקה, אלוהים, אובייקטיביות בכלל ואמת מוחלטת בפרט, הצליחו אויבי האדם לרוקן את כל תחום האסתטיקה מתכנו ולהציגו ככלי ריק. דבר זה מתבטא בכך שרוב בני האדם המשכילים אינם מאמינים בקיומו של יופי בפרט ואמנות משמעותית וטובה שניתנת להגדרה ככזו.

הביטוי המובהק ביותר לריקנות זו בתחום האמנות בימינו הוא שמחד אין איש מקצוע בתחום האמנות לוקח על עצמו להתחייב לקיומה, הגדרתה או קידומה של אמנות טובה – אך מאידך אין האמן של ימינו יכול לפלס את דרכו היחידאית ביער הפרא של היצירה האמנותית העכשווית, הנשלטת על ידי מועדונים סגורים הנזונים ממשאבים ציבוריים, אשר מספקים אפשרויות קיום והתפתחות רק למי שעומד בתנאי המוסכמות החברתיות שנקבעו בלי קשר לערך אסתטי אמיתי, כלומר כזה שיש בו ערך אובייקטיבי.

נתונים נוספים