קלאסיקה בסימן אינפלציה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1122
קלאסיקה בסימן אינפלציה
אבדן הטוהר של השידור הציבורי
בידוע לחלק גדול מהציבור הוא הדבר שמדינת ישראל נמצאת בתהליך של התדרדרות תרבותית. תהליך זה מתבטא במיוחד בתחומים שהיו מבצרי העוז של איכויות תרבותיות גבוהות, כמו אולמות הקונצרטים. למקדשי מוסיקה אלה, שבמשך זמן רב היו מוקדשים להשמעתן של יצירות המופת של גדולי המחברים, חדרו בעידן האחרון השפעות שליליות. השפעות אלה התבטאו קודם כל בהשמעתן של יצירות שנויות במחלוקת של מחברים שחלק מיצירתם עדיין נכתב לפי כללי המוסיקה שהוסכמו ונתקבלו על ידי גדולי המחברים, הנגנים והמאזינים של תחום זה בעבר, ואחר כך נזדהמו בהחדרת יצירות קלוקלות ביותר לתוך תכניות הקונצרטים.
דבר זה הגיע לשיאו בתופעה של התקבעות השמעה של מוסיקה רעה במסגרת קונצרטים של מוסיקה טובה, ללא יכולת להפריד את מרכיביה של עסקת החבילה הזו. בהקשר זה, מוצא את עצמו ציבור המאזינים, המעוניין בהאזנה ליצירת מופת מוסיקלית המבוצעת בקונצרט חי, מוצא את עצמו מחוייב לשלם "מס אזניים" של האזנה ליצירות נסיוניות של מחברים ירודים. במשך שנים רבות היתה תחנת "קול המוסיקה", שבה מושמעת מוסיקה קלאסית בשידורים הממלכתיים של הרדיו בישראל, הנקודה ב"סקאלה" שעליה יכלו להישען חובבי המוסיקה הקלאסית בישראל. לרוב הושמעה בתחנה זו מוסיקה כלית של גדולי המחברים, ולעתים רחוקות ביחס מוסיקה קולית, כשזו מתקיימת בהתמחויות המיוחדות למוסיקה הקלאסית כמו מוסיקה אופראית ומוסיקה דתית. אלה, המושמעות למאזינים בפינות שבועיות מיוחדות כמו "בימת האופרה" ו"מוסיקה ליום ראשון" היו קטנות ביחס לגוף הראשי של המוסיקה הקלאסית הכלית, אשר כלל יצירות רבות של מוסיקה תזמרתית וקמרית.
בעידן האחרון החלו לחדור לתחנה זו – בהתחלה בטפטוף זעיר ולאחר מכן בזרם מתגבר והולך – השפעות של מוסיקה אחרת, כזו שאיננה מהווה חלק מעולם המוסיקה הקלאסית, כמו מוסיקת ג'ז והמגמה הקרויה כיום "מוסיקת עולם", שמשלבת השפעות בינלאומיות ועממיות ביצירה מוסיקלית. בנוסף לאלה גדל ביותר המקום המוקדש על ידי העורכים למוסיקה בת-זמננו, ובתוך זה למוסיקה שחוברה על ידי מחברים ישראליים במאה ה20, וכן לתכניות המוקדשות לתחום השירה, שבהן נקראים שירים ללא מוסיקה.
בגלל מיקומה הגיאו-הסטורי של המוסיקה הקלאסית מהווה המוסיקה הדתית, המבוססת על תמלילים מהליטורגיה הנוצרית, חלק חשוב מעולם מוסיקלי זה, אך לרוב אין חובבי המוסיקה שתים אל תכני הדת. עם זאת, התקיימה במשך שנים לא מעטות ברשת השידור הישראלית הממלכתית תכנית שבועית בשם "מוסיקה ליום ראשון", המשמיעה מוסיקה קלאסית המבוססת על תמלילים נוצריים. בהגדרה המתארת את מגמתה של התכנית מציינה המגישה שלה את העובדה שהיא מיועדת "לבני העדות הנוצריות", אך מעבר לציון זה לא היתה בו מעולם התייחסות מיוחדת למשמעויות הדתיות של יצירות מסוג זה. אך לאחרונה, במסגרת סימנים מובהקים של התדרדרות בתחום המוסיקה המוגשת למאזינים, התחילו להשמיע להם יצירות דתיות שמקורותיהן אינן קלאסיים ותמליליהם לקוחים מדתות ופולחנים רחוקים ומוזרים. לשמע הדברים המושמעים והתלמילים המלווים אותם ניתן לחשוב שמטרתם של המשדרים, אם איננה מסיונרית מתוך נסיון להביא את המאזינים לידי ענין בפולחנים בודהיסטיים וכיו"ב, היא אולי כזו של נטיה אנתרופולוגית להגדיל את השכלתו של הקהל ברוח ה"נשיונל-גיאוגרפיק". בנקודה זו, לפני שיגיעו הקוראים למסקנות שגויות, אנו מוצאים לנכון להצהיר על כך כי הבעייתיות בנושא איננה נובעת משום ענין תכני אלא מהעובדה שלא ברור באם כספי הציבור המפוזרים בהקשר זה נאספו או הוצאו מכיסי משלם המסים למטרות מסוג זה.
לאחרונה החלו יצירות דתיות-קוליות להיות מושמעות יותר ויותר בתכניות הבוקר של התחנה ביחד עם המוסיקה הקולית, ונראה היה למי שמאזין לתחנה במשך תקופה ארוכה כי קיימת בה נטיה מתגברת לטובת מוסיקה דתית, אשר חורגת מההגדרה המסורתית שלה הן בשל פנייתה לבני דתות אחרות והן בשל כך שערכיה מוצאים לנכון לחדור למשמעות המוסיקה הדתית.
דוגמה לכך התרחשה ביום 6.1.11 שבו הושמעה בתכנית הבוקר של "קול המוסיקה" מוסיקה פולחנית טיבטית. באותה תכנית, שבה הושמעה גם מיסה בסגנון א-קפלה מהמאה ה16, הושמעו גם קטעי מוסיקה דתית שבאה מטיבט, או במדויק יותר ממנזריה הבודהיסטיים של ארץ זו. במסגרת הצגת קטעי השירה נמסר למאזין הישראלי חלק הפירוט הבא: "מקהלת הנזירים הטיבטיים ממנזר הניימפה בדרדון איננה שרה אלא אומרת "מנטרות" המהוות חלק מפולחן האלה ישיקי ממו". אלה זו, שהיא – לדברי הפירוט שנישא מפי קריינית רשות השידור - "האלה בעלת העין האחת, שלה שד אחד ובבפיה שן יחידה... מחזיקה ביד ימינה שרביט המסתיים בראש אדם, חובשת כתר העשוי מחמש גולגלות אדם וברגלה השמאלית היא דורכת על ערימת גוויות..." ביחד עם הנזירים המדקלמים מושמע צלילן של חצוצרות המכוון להתנגד לזוועות מדורי הגיהנום" וכך ממשיך הפירוט העניני מפיה של המגישה להציג ולהסביר את המוסיקה הפולחנית – אך נראה שדי בכך כדי להסביר את דרך ההתדרדרות של השידור הישראלי.