"לא מספיק" לחברי האקדמיה

 

"לא מספיק" לחברי האקדמיה

היום, ערב פרס האוסקר, ייחשף בהוליבוד, לעיניהם של עשרות ואולי מאות מליוני צופים ברחבי העולם הסרט "גן עדן עכשיו", שהוא בין המועמדים לפרס על הסרט הזר הטוב ביותר. הרבה לפני שתינתן הכרעה בדבר הזכיה בפרס, ובלי קשר לשאלה מי יקח את הפרס, יש משום תעודת עניות עצומה כבר בעצם העובדה שסרט לא מוסרי כזה, אשר מתאר, תוך הזדהות, את "גבורתם" של רוצחים, הצליח לקנות מקום על בימת טכס ה"אוסקר".

טכס מתן פרס ה"אוסקר", כפי שנציגי האמנות בכלל ומבקרי אמנות הקולנוע בפרט הצהירו לא פעם, אינו מוערך על ידם כגולת הכותרת בתחום ביקורת אמנות הקולנוע; עם זאת, הקהל העולמי מעריך את האקדמיה ההוליבודית כמוסד החשוב ביותר בתחום הערכת הקולנוע ואת שיפוטו האמנותי כפעולה היוקרתית ביותר בתחום זה. פרסי האקדמיה – ועצם ההיכללות במועמדות לפרס – הם ערובה הן לאיכות והן למשיכה קופתית. למעשה, מעמדו של ה"אוסקר" כמבטא שיפוטיות אמנותית בתחום הקולנוע הולך ומתבצר עם חלוף השנים, וזו, על כן, הסיבה לכך שעצם הצלחתו של סרט כמו "גן עדן עכשיו" להגיע למצב שבו הוא כלול בתחרות, מבטאת את נצחונם התרבותי של כמה ערכים שליליים במיוחד.

במיוחד מדובר בניתוק האמנותי בין צורה לתוכן, ניתוק שהמבקרים רואים אותו בדרך כלל כעדות לרמה אמנותית גבוהה. למעשה, מדובר ברמת ניתוק גבוהה מן המציאות – ורמה נמוכה של הבנת אמנות, אשר היתה צריכה לפסול את הסרט על הסף בשל תכניו הא-מוסריים, ובראשם תמיכה ברצח. היכללותו של הסרט במועמדי הטכס היא עדות לכך שחברי האקדמיה חסרים חוט שדרה מוסרי והבנה לגבי מקומו של התוכן ביצירה אמנותית.

בראיון רדיו שנערך ערב טכס ה"אוסקר" הצהיר הבימאי מנחם גולן, החבר הישראלי של האקדמיה המעניקה את פרסי האוסקר כי "לאות מחאה לא הצבעתי לאף סרט זר כי אני כועס על המועמדות של "גן עדן". הוא נימק את הימנעותו המחאתית מהצבעה בכך ש"זה סרט פוליטי בלבד; זהו סרט פוליטי עם התקפה נוראית על ישראל. סרט שמרגיז אותי כיהודי וכישראלי..."

נשמע טוב, אבל לא מספיק; הבעיה של הסרט איננה ה"פוליטיות" שלו אלא אי הצדק ואי המוסריות שלו. גולן, שהסרט הרגיז אותו "כיהודי וישראלי" היה צריך להתרגז גם כאדם, בגלל תכנה של יצירה אמנותית כזו, אשר מכוונת את הצופה בה להערכה חיובית של ערכים לא אנושיים. אך קשה לדרוש מישראלי לעמוד ברמתו המוסרית של אמן אמריקאי. דווקא לכן יש בטכס של הערב משום עדות לבקע בחומת העמידות המוסרית האמריקנית, אשר, בניגוד לאירופאית, לא הרשתה לעצמה עד היום לתמוך באי מוסריות כה בוטה.

וזו, למעשה, גם האשמה חמורה כלפי כל חברי האקדמיה ההוליבודית; מעולם, לפני כן, לא הוכנס כמועמד לטכס סרט התומך בצורה ישירה ברצח. אזלת ידם האסתטית-אתית של שופטי האקדמיה העניקה נצחון נוסף לאיסטרטגיה הכלל-עולמית של האיסלם במלחמתו נגד המערב. הפעם זה קרה בגלל ה"סוס הטרויאני" שהצליחו מבקרי קולנוע להחדיר אל מבצר הקולנוע המערבי, בצורת אמנות חסרת ערכים, המסתירה בקרבה גיס לא מוסרי.