האם אמנות?
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 979
האם אמנות ?
טיול בארץ הרמאים
באחד ממוספי אחד מעיתוני סוף השבוע האחרון התפרסמה (כדרך של שגרה) תמונה של כתם מרובע בצבע כחול-דהוי ובו כמה כתמים נוספים, שהגדול בהם כתום. ממילא היינו כולנו אמורים להבין שמדובר ביצירת אמנות מתחום הציור.
אני ואתם לא אוהבים את זה, ובד"כ גם לא מתעכבים כדי לקרוא מה שכתוב שם. הכל שותקים וממשיכים (כמו בכל פעם שרואים ברחובות ערינו תפלצת של מתכת, פלסטיק ו/או עץ בתפקיד פסל) רוב אנשי הציבור סוברים שזו יצירת אמנות ושהם אינם מבינים אותה. אני יודע שמדובר במעשה רמאות.
כששאלתי את העורך על הדבר, התוודה בפני כי הוא איננו מבין בכך בעצמו וכי את בחירת ה"תמונה" עשה אדם אחר – והוא, ה"מבין יותר", הוא האחראי לפרסום הכתם.
מדוע החליט ה"מבקר"(?) על הפרסום? מכיוון שהאחראית להכתמה, הידועה (במיוחד בציבור של האמנות העכשווית) כאמנית גדולה, אשר קיבלה גם פרס ישראל על פעלה, נפטרה השבוע. גם אם נצא מתוך הנחה שפרסום הכתם בטעות (של העורך) יסודו, היא לא היתה טעות פשוטה, אלא מכוונת; היא התבססה על "אי ההבנה" של התרבות כולה, אשר מנוצלת מזה עשרות בשנים כנגד הטוב, היפה והאמנותי באמת שבתרבות.
"אי ההבנה" הזו בתחום האמנות הוא כבר מזמן חלק משיטה, אשר לא תוכל להתקיים בשום תחום אחר, כי אין תחום שבו יקבלו אנשים עבודה, תעסוקה או משרה אם הם אינם מבינים בו – או בגלל שהם אינם מבינים בו.
ובכל זאת, החליט מי שהחליט לפרסם את הדברים שלעיל על יסוד אי הבנתו אותם – והסגיר לידי אחר – "מבקר" – את ענין ההבנה האמנותית.
ושימו לב למה שקרה השבוע: חשבו המפרסמים כי מדובר ביצירת אמנות, ואף הכתירו את הכתם בכותרת "ללא כותרת" ואת המכתימה בתואר "אמנית". מן התמליל שמתחת לכתם ניתן היה להבין, כאמור לעיל, כי מדובר ביצירת אמנות בתחום הציור, כי ה"יצירה" עוסקת, בין היתר, ב"דילמות של צבע וקומפוזיציות" וכי ה"יוצרת" "נחשבה בשנים האחרונות כאמנית החשובה ביותר מהדור הוותיק". כדאי גם לשים לב לכך שבנוסף לכך הוסיף הכותב כי "בגילה המבוגר, שבדרך כלל גורר קבעון אמנותי, הצליחה... להתחדש ולהציג עבודות צבעוניות שעוררו תשומת לב סביבן". ובכן, אין ספק שיש לכותב חוש הומור, אף כי את צחוקו הוא בוודאי עושה במסתרים; אני יכול לחשוב על הרבה "עבודות צבעוניות שעוררו תשומת לב סביבן" שמבצעים ילדים בני שנה בחיתוליהם, אך הם אינם בוגרים עד כדי לקרוא למושא תשומת הלב הריחני הזה "יצירת אמנות".
מה שמדהים הוא הדברים שמרשה לעצמו הכותב לכתוב, כמו ההצהרה לגבי הגיל המבוגר (נראה אותו כותב דבר זה לגבי אחד מגדולי היהדות, למשל) – ואין לי ספק שדבר זה נובע מכך שהוא יודע שרוב בני האדם השפויים אינם מתקרבים לתמליל הנוגע ב"אמנות" יותר משמתקרבים אנשים בריאים למיטה חולה.
כשלעצמי, אני די מבין באמנות כדי לפקפק באם זכאי הכתם שזכה להתפרסם בעתון אפילו לכותרת "אמנות".
אם אני הייתי העורך - ואם היתה לי אפשרות טכנית לקבוע באם לפרסם את הכתם הזה - הייתי משאיר את יוצר הדילמות לעסוק בפתרונן, אולי ביחד עם מנסחן, במקום אחר, רחוק מעיני הציבור, עד שיפתרו את הדילמות המדוברות. "מבקר" זה, שאין ספק כי למד, ביחד עם חוגי הרמאים המתיימרים מ"בגדי המלך החדשים" בני זמננו איך מרמים את הציבור הנבוך, צריך לדעת כי יש באמנות יסודות המקיפים את כל צורות האמנות וכי ה"דילמות" וה"קומפוזיציות" צריכות למצוא את מקומם בתודעת האמן אחרי שהתגבשה ולא להיות מושלכות בפני הציבור המשלם עוד לפני שהוכיח היוצר כי הוא בכלל אמן.
אין ספק כי הרמאים המושלים בכיפת תחומי האמנות בתרבות זמננו מנצלים את בורות הקהל, אך זו איננה סיבה לתת להם בימה או מעמד של אמנים גמורים, היכן שלא הוכיחו את אמנותם – ואפילו לא את אומנותם בתחום הביקורת.
אגב, האם מישהו מעורכי העתון בדק את יכלת הביקורת של מבקר האמנות (שאינני יודע את שמו) שהרשה לעצמו לכתוב את הדברים חסרי השחר שלעיל? אני מהמר שלא.
ובכן, הבה נעבור לניתוח של "קומפוזיציות", המושג השני שבו, לפי המבקר, עוסקת "יצירת האמנות" לכאורה:
"קומפוזיציה" משמעה חיבור, בניה או התאמה של החלקים הנפרדים של היצירה לכלל אחדות. במלים אחרות, בתוך כל יצירה אמנותית מורכבת ניתן להבחין בקומפוזיציה – ואז, אם בכלל, לתת לה ציונים.
בשל הרמה הנמוכה של העוסקים בתחומי האמנות של זמננו והבורות השולטת במושגי היסוד האמנותיים, ניתן, לעתים, למצוא היבטים וענפים חלקיים של אמנות, המוצגים כיצירה שלמה ולעתים כז'נר שלם. למשל, מכר שלי שהוא יוצר סרטים, בנה סרטון שלם על מוסיקת ה"ראפ", הנתפשת היום בעולם כצורה מוסיקלית – אך ה"ראפ" איננו מוסיקה שלמה אלא דקלום קצבי. המוסיקה היא אמנות שהקצב איננו אלא אחד ממרכיביה – ואף כי מקצב מסויים, משוכלל, יכול להוות בה סוג – כמו הואלס בתחום המחול – אין הקצב, כשלעצמו, ענף או סוג מוסיקלי.
זוהי דוגמה אחת לכך שהיבט או איבר של יצירה מורכבת, זוכה בטעות למעמד של המורכבות כולה. בדומה לכך, אין כתם מהווה יצירה אמנותית. בנוסף, הכתם אינו מספק הנאה אמנותית לצופה בו (וזו, למגינת מגיני "האמנות המופשטת", איננה חוות דעת רגשית סובייקטיבית אלא קביעה אובייקטיבית).
תחום האמנות פרוץ היום לחלוטין ומהווה גן עדן של שוטים הרוצים להתפרנס ללא מאמץ על ידי הפרחת בלונים מילוליים לאויר המחניק של אטמוספירת הכאילו-אמנות בת-זמננו; אם הייתי מבקר אמנותי שוטה או רמאי, הייתי יכול להצהיר על כך שה"דילמה" שבה עוסק הכתם שעורר תשומת לב סביבו היא בעלת משמעות פוליטית - סמל למאבקו של הכתום בכחול שבא לעקור אותו מביתו – ואז להנות מכך שבממלכת הרמאים של "האמנות המופשטת" איש אינו יכול לאשר או להכחיש את הדברים.