ברבריות אסתטית ופוליטית

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 890

 

ברבריות אסתטית ופוליטית

האמנות מייצגת תרבות – וההבדל בין רמתן המוסרית של תרבויות עולה בקנה אחד עם רמתן האסתטית, שכן התרבות הברברית לא ייצרה מעולם ערכים שמצאו את דרכם להובלה תרבותית. הברבריות איננה יודעת גבולות – ובמיוחד לא ברבריות מודרנית. זו איננה מכוונת על ידי שכל, שכן היא מייצגת מצב תרבותי של חוסר שכלתנות. בחברה הריכוזית, שבה האסתטיקה נשלטת, כמו כל מה שזז, על ידי המדינה, שולטת בכיפה אמנות מטעם, כזו המכוונת על ידי התרבות בצורה מושכלת, הנתמכת כלכלית על ידי החברה. לעתים קרובות תומכת ברבריות זו באמנות לא טובה ולעתים היא משווה בין אמנות טובה לפחות טובה פשוט מתוך תמימות הנובעת מבורות.

דוגמה מובהקת לסוג כזה של השוואה תמימה נראתה לאחרונה באחת ההצהרות המוטחות מכיוון משרד החינוך נאמר, בהקשר של החינוך המוסיקלי לילדי ישראל, כי יש ענין להכניס מוסיקה מזרחית לתכניות הלימודים כדי ש"אנשים כמו ג'ו עמר יקבלו מקום ליד אנשים כמו בטהובן" (ציטטה לא מלאה).

בהערה מסוג זה קיימת בעיה שאיננה רק ההבדל בין טעמים מוסיקליים אלא ההשואה בין מורכבויות חיבור אמנותי של סימפוניה לשיר. שכן, יהיה האחרון טוב ככל שיהיה – ואין ספק שלשיריו של ג'ו עמר יש איכות חיובית – אין מחבר שירים עממיים יכול להתמודד באותה "ליגה" ובאותו "מגרש" עם מחבר סימפוניה. עובדה זו חושפת את בורותו של הדובר.

ובכן, אין ספק שיש קשר בין התרבות האמנותית/מוסיקלית של חברה לרמתה המוסרית. אני חושב, למשל, שיש קשר בין העובדה ש"אתה תותח" של שרית חדד כיכב במרכז אירועי יום העצמאות הצה"ליים לבין העובדה שבאותו צבא נמצאו, שנתיים מאוחר יותר, עשרות אלפי רובוטים אנושיים שיבצעו על בני עמם גירוש מפלצתי.

אני גם חושב שיש קשר בין העובדה שמפלצות המתכת של זוכה פרס ישראל, קדישמן, מונחות לצורך הפחדת אנשים שפויים מחוץ למוזיאון תל-אביב, לבין שריפת בתי הכנסת בגוש קטיף על ידי ברברים.

מה שאפייני לברברי הוא שהוא משמיד את כל מה שמפחיד אותו – את כל מה שלדעתו מאיים על דרך חייו, על שלמות עמו והויית שבטו. זה מה שעומד ביסוד האלימות המתמדת המופנית מצד עמי האיסלם כלפי מדינות התרבות הנוצרית-מערבית. מתחת לחילוקי הדעות האידיאולוגיים מסתתר פחדו של הפרא, איש המדבר מפני איש התרבות, המחזיק בידיו את מפתחות ההפעלה של מכשירים מתוחכמים ורבי עוצמה.

וזה, כנראה, גם מה שמסביר את מערכת היחסים שיש בין הברברים שכבשו את מוסדות התרבות של מדינת ישראל העריצה לבין כל סימן של תרבות אמת. אלה הראשונים פשוט חוששים ממה שעלול לקרות למעמדם אם תעלה בישראל תרבות שתציג אמנות גדולה.

בשני המקרים, המשותף הוא העקרון שאין ברברים יכולים לחיות בשלווה במחיצתם של בני תרבות. הם אינם חשים בטוב ליד בני אדם שעצם הישגיהם מהווים לגביהם תביעה.