אמת מידה אסתטית מציאותית
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1002
אמת-מידה אסתטית מציאותית (*)
בימינו, רוב הבעיות של הערכה אמנותית טמונות בחסרונה של אמת מידה אסתטית מציאותית. חסרונה של זו איננו מאפשר לטפל כהלכה בתכנים האמנותיים וממקד את המבקר – ומתוך כך את צרכן האמנות – בצורה.
אך עיקרה של יצירת אמנות – ולכן גם המיקוד העיקרי של המבקש לשפוט אותה – הוא תכנה ולא צורתה.
למעשה, אנו נמצאים בשיאה של תקופה שבה כבר אין שופטים באמנות תוכן אלא רק צורה - ומכיוון שאין הסכמה משותפת על תכנים, אין גם קנה מידה משמעותי לבדיקת צורות: הצורה הרי משרתת את התוכן ואיך ניתן לשפוט צורה אם איננו יודעים את מהות התוכן שאליו היא מתייחסת?
באין אנו מסוגלים לזהות ו/או לדעת את תכנה של יצירה, אנו גם איננו מסוגלים לומר את מה שלעתים קרובות יש לומר בהקשר של מה שמוצג לציבור כאמנות זמננו: במקרה ה"טוב" שמדובר בתוכן גרוע ובמקרה הגרוע יותר: שאין תוכן בכלל.
והמקרה האחרון, המכוון, דרך טבע,ליצירות ה"אמנות המופשטת", מבטל, למעשה, את עצם היותה של היצירה אמנות בכלל – כי אין אמנות ללא תוכן. כלומר: הרבה לפני שנקבע את איכותה של היצירה, שומה עלינו לבדוק באם היא עונה לאמות המידה של אמנות בכלל, וניתן להתייחס אליה כאל יצירת אמנות.
יצירת אמנות גרועה היא כזו שתכנה גרוע אך יצירה חסרת תוכן איננה ראוייה להיקרא יצירת אמנות כלל כי אם אין היא כוללת תוכן, אין בה את היסוד החשוב ביותר באמנות.
מעבר להתייחסות המעריכה של הצורה, ועל אף שהצורה היא משרתת התוכן, שומה על המבקש להעריך יצירת אמנות, לזהות את תכנה. לפיכך, עליו להחזיק ביכולת להפריד את התוכן מן הצורה, כדי לבסס הערכה מציאותית של איכות היצירה.
אמת המידה האסתטית של תכני אמנות חייבת להתבסס על שיפוט ראשוני של ההיבטים הפילוסופיים של התפיסה שמבטאת היצירה הנתונה, וקודם כל חייב שיפוט זה להתייחס אל המטפיסיקה המובעת ביצירה: האם היא מציגה עולם חיובי או לא. הצגת עולם חיובי תורמת, עקרונית, לרוחו של חווה היצירה באשר היא מעשירה את הוייתו הקיומית, אך אין די בכך כדי לבסס את חיוביותה של היצירה. יש להצמיד לתפישת המציאות החיובית את הדרך שבה פעל האמן – את המיומנות שבאמצעותה הציג את תמונת עולמו. האיכות של היצירה – בהיבט המטפיסי – תיקבע על ידי היחס בין התוכן הפילוסופי לאיכות הביצוע האומנותי. זוהי, למעשה, הנוסחה המגדירה את היחס הנאות בין צורה לתוכן באמנות מבחינת השיפוט האסתטי.
נוסחה זו היא מבוא, פתיחה, למדע כפול היבטים: ההיבט הראשי הוא ההערכה הפילוסופית של איכויות ערכיות חיוביות בתכניה של יצירה – וההיבט השני והמשני הוא ההערכה הטכנית של יישומן האמנותי של איכותיות תכניות אלה במסגרת הסוגה שנבחרה על ידי האמן.
(*) מציאותית = אובייקטיבית