תבוסתניות, מורך לב ובריחה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1130
תבוסתניות, מורך לב ובריחה
שלושת מושגים-תכונות אלה מייצגים את איסטרטגיית ההתמודדות של אזרחי מדינת ישראל עם האוייב – וזה, האוייב, כבר מזמן איננו הצבאות החמושים המסתערים על מדינת ישראל ונתיניה בשדה הקרב, אלא גם מה שהאזרח מכיר בו כשלטון המקומי, כלומר כממשלת ישראל הפועלת נגדו.
בין מדיניות הפגיעה של האויב הערבי והישראלי באזרחיה של מדינת ישראל קושרים ערכים מיוחדים אשר בגללם למד האזרח הישראלי להציג כנגד שני סוגי אויבים אלה התמודדות דומה. בשני המקרים בוצעה על ידי אויבים אלה מתקפה בת עשרות שנים שהחלה עם קום המדינה, אשר שיכנעה את אזרחי ישראל לשנות לגמרי את מדיניות התגובה שלהם כלפי האויב שנהג בה בשנותיה ראשונות של המדינה.
אם בשני העשורים הראשונים לקיום המדינה החזיקה ישראל במדיניות קשוחה של יוזמה, התקפה ומחיצה של האויב שמעבר לגבול, היום היא נמצאת בשיאה של התדרדרות בנושא, שכן מה שעושה היום צה"ל הוא ויתור מקיף ע עמדות כוח ותבוסה בגרסאות שונות על מעמד של נצחון. לדבר זה יש השפעה פסיכולוגית ואיסטרטגית על האזרח בנושאים שונים, פנימיים באופיים.
אין זה מקרי, למשל, שבהתאמה ליחסו של האזרח למסים הנתבעים ממנו שלא בצדק הוא מתייחס כך גם אל אויביו. הוא כבר מזמן לא חושב על כך שעליו לרדוף, להשיג ולמחוץ את אלה שיורים עליו מבית אלא, במקום זה, על הדרכים הנכונות להתגוננות ולהימלטות.
חלק מהאזרחים מסיק את מסקנת הכניעה והבריחה ומבצע אותה לכיוון מישור החוף או לחו"ל – ובוחר במה שמתאים יותר לאפשרויותיו. חלק אחר מצטרף – לפחות פסיכולוגית – לבוזזים, מבלי להיות מודע לכך שדבר כזה הוא שווה ערך לבגידה מוסרית וויתור על עצמאות כלכלית וערכית.
כך או כך אין האזרח הישראלי עוסק במחשבה על מלחמה שתפיל את האוייב או לפחות תביס אותו בצורה שיחפש להפסיק את המלחמה או, לפחות, תגרום לו להיטפל לקרבן אחר.