חוק כגזר דין
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 997
חוק כגזר דין
ישראל היא מדינת חוק, אך אין להבין מכך שמדובר בצדק. למעשה, כל המדינה מבוססת על מערכת חוקים מסועפת שכל סדרי המשפט הקיימים כפופים לה, המתיימרת לחרוץ מראש מה יהיו פסקי הדין שייקבעו בכל התחומים שבהם יהיו משפטים בעתיד על יסוד קביעה מראש בצורת הסדר שלא ניתן להימנע מלהעריכו כהתיימרות נבואית.
מבחינה עקרונית חקיקת חוק יותר גרועה משיפוט לקוי במובן אחד מסויים: משמעה הטלת גזר דין על מספר גדול מאד של בני אדם בבת-אחת. שופטים חורצים משפט על אנשים בודדים ואילו חברי כנסת המחוקקים חוקים שופטים המונים בבת אחת, כשהם דנים אותם שלא בפניהם לעונשים כמו תקופות מאסר, קנסות ותשלומים עוד לפני שביצעו כל פשע...
כשנחקק חוק, משמעות הענין היא גזר דין בענין מסויים, גזר דין המוצג כפתרון ההגיוני לסוגיה מסויימת. הרי אנו יודעים עד כמה קשה לחתום על גזר דין במקרה של אדם פרטי, של סכסוך מסויים; הרי לוקח, לפעמים, שנים רבות בכדי להגיע להכרעה בענינו של אדם אחד - ויש להביא לצורך זה את כל העדויות בענין ולראות כמה שיותר ממנו - וגם אז אין ערובה שלא תהיה טעות וחריצת גזר דין מתבצעת, לפעמים, רק כי בעלי הדין החליטו שעדיף להם לגשת לבית משפט מכיוון שהם אינם יכולים לסבול את הענין פתוח. מה הסיכוי, על כן, של משפט מוקדם קולקטיבי, מנותק מהקשר, להיות צודק?
ומה עם זכויות? למעשה, הסכמת בעלי הדין היא הלגיטימציה היחידה לחריצת הדין כי אחרת הם היו יכולים לסגור את הענין ביניהם מכיוון שלהם ורק להם יש את הזכות לעסוק כבתוך שלהם במה ששלהם ושום גוף חיצוני איננו יכול לעשות בשלהם כבתוך שלו ללא הסכמתם. במקרה זה אנו רואים גם את בעיית הפגיעה בזכויות של המדינה שלוקחת על עצמה לפעול בתוך זכויותיהם של אנשים שרכושם פרטי ושייך להם ולא לה וגם את ההתיימרות הבלתי אפשרית שאנשים ללא השכלה מדעית ומשפטית מינימלית מוצאים לנכון להתערב בענינים גדולים ולעשות החלטה מחשבתית קולקטיבית על גבו של קולקטיב שלם - הכפלה אלפי מונים של תהליך משפטי, כאילו לקחנו משפט מסויים והכפלנו למספר בלתי מוגבל את מנינם של הנאשמים, השופטים, הסניגורים והתובעים, ואנו חושבים שכך אנו מסוגלים לעשות משפט הוגן לכולם.
כך, למעשה, כל מערכת החקיקה העניפה שמתנהלת על ידי המדינה, תוך הוצאה לאור וחקיקה של חוקים המקיפים את כל סוגיות השלטון איננה אלא משפט כזה המוכפל בצורה קולקטיבית מרשות היחיד של האזרח להיקף של ועדה, כאילו אמרת שיותר קל לשפוט מליון בני אדם מאשר אחד. איזו צורת מחשבה מאפשרת לאדם שפוי לצאת עם רעיון כזה? חומר למחשבה.