איסטרטגיה של הבלגה

איסטרטגיה של הבלגה

מאז ימי הפרעות שמלפני קום המדינה נחלק הישוב העברי בא"י לשניים: חלק אחד שחפץ בהשבת מלחמה שערה – וחלק אחר שדגל ב"הבלגה. במובן מסויים, השלמנו מעגל ושבנו לימים ההם, ימי טרום המדינה. וכאילו לא מדובר במדינה שיש בידה לפעול באופן ישיר נגד אויביה, מה שמציעים לנו אנשי הממשל שלנו הוא מגננה ומיגון.

במסגרת איסטרטגיה זו מציעה לנו בימים אלה מערכת הבטחון כמעט כל דרך אפשרית להתמודדות עם אלימות האוייב ותוקפנותו, זולת השבה מלחמה שערה – החל במיגון פיזי – על חשבון משלם המסים

בכתבה שהתפרסמה לאחרונה נדונה האפשרות להתמודדות עם טילי הקסאם מרצועת עזה על ידי הוספת חדרי בטחון ממוגנים למגורי האזרחים:

רוצים מיגון? תתחילו לשלם

מתן צורי, "ידיעות אחרונות" 23.5.06

בכתבה, "פיקוד העורף ממליץ לשר הבטחון לחלק את התשלום עבור הקמת חדרי הבטחון סביב רצועת עזה בין המדינה לתושבים – לפי התכנית, שיזם ח"כ שי חרמש, תושב האיזור, כל בעל בית ישלם כמה מאות שקלים בחודש ובתמורה יזכה בחדר נוסף בביתו.

השאלה האתית

למותר לציין כי לצד הבעייתיות הטכנית של ההצעה קיימת גם שאלה אתית: אזרחי ישראל נדרשים לשלם מס גבוה ביותר עבור שירותי הבטחון הכללי שהם מקבלים מן הממשל. האם אין בארסנל האפשרויות של מדינת ישראל אפשרויות זולות יותר לפתרון הבעיה הבטחונית? האם כוננות ספיגה היא נדרך הנכונה ביותר לטפל בבעיה?

מעבר לבעיה האתית קיימת שאלה לגבי הפסיכולוגיה שביסוד הגישה הכוללת – ולגבי השכר הפסיכולוגי של הגישה; כאשר מערכת איננה מתוכננת להגיב במציאות אובייקטיבית על איום מבחוץ, היא מתחמקת אל מימד סובייקטיבי. אם בימיה הראשונים של מדינת ישראל היתה מכוונת כל מדיניות הבטחון שלה כדי להגיב על איומים ברוח של "ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה" ובצה"ל היו יחידות שאומנו לחשוב במונחים של התקפה ושל התקפה מונעת ולא רק של תגובה, היום מכוון הציבור – וזה כולל את צה"ל – לתגובה במקום להתקפה.

פסיכולוגיה סובייקטיבית במקום לוחמה אובייקטיבית

היום, המיקוד הפסיכולוגי מכוון את ישראל לחשוב במונחים פסיכולוגיים סובייקטיביים ולא במונחים אובייקטיביים של מענה על הצורך להשמיד את האוייב. התוצאה ההכרחית של גישה זו היא החלפת מערכת הבטחון במערכת פסיכולוגית: ההכנה מפני מתקפה מוסטת אל שדה הפעולה החינוכי-פסיכולוגי, כפי שניתן להיווכח מן הכתבה הבאה:

תרגיל לילדים: כך לא תפחדו מהפיצוצים

מתן צורי 10.4.06

בישובי עוטף עזה מצאו דרך מקורית לטפל בילדים שסובלים מחרדות כתוצאה מרעש הקסאמים ותותחי צה"ל: בזמן שהתותחים יורים, עוברים ילדי הגנים תרגיל פסיכולוגי קבוצתי שמטרתו להרגיל אותם לפיצוצים ולא לפחוד מהם.

לאחר התייעצות עם פסיכולוגים בכירים הוחלט לערוך לילדים הלומדים בקיבוצים בנגב המערבי תרגיל "סובלימציה", או בעברית פשוטה "עידון". ...משתמשים בגורם לפחד והופכים אותו למשהו חיובי.

הטכניקה הפסיכולוגית המוצעת פועלת כך:

"...הגננת מרכזת בבוקר את הילדים ומשוחחת איתם על מה שעברו בלילה החולף. לאחר מכן, בתיאום מושלם עם תותחי צה"ל, מתחילה הפעילות. לאחר שנשמע הפיצוץ הראשון מתבקשים הילדים לפרוץ בצחוק. אחרי 30 שניות, עם הישמע הפיצוץ השני, כולם מתחילים לשיר. עוד 30 שניות, עוד פגז מתפוצץ, כל הילדים מקיפים את הגן בריצה וכך הלאה."

"בתום התרגיל, שנמשך כ-20 דקות, הילדים מתישבים לסיכום ומשתפים את הגננת בתחושותיהם. לדברי רכזי החינוך באיזור, אחרי התרגיל יש שיפור גדול בהרגשתם.

"...אחרי שהם עוברים את התרגיל הם נרגעים. התרגיל גורם להם לפרוק את המטען שנצטבר, את כל הפחדים."

בכדי שלא יחשבו משלמי המסים הישראליים כי אין מדיניות ההגנה כוללת אמצעים חריפים יותר מספרים לנו בכתבה כי "אתמול שיגרו רכזי החינוך באיזור מכתב חריף לשר הבטחון מופז ולרמטכ"ל חלוץ... לדברי ראש מועצת שער הנגב, אלון שוסטר, הוא יעשה מאמץ גדול כדי להביא את מופז ואת חלוץ לאזור."

אבל את זה שומרים כמובן רק להסלמה חמורה באמת...

נתונים נוספים