מלחמת הקיום שלנו

מלחמת הקיום שלנו

אנו במלחמה ואנשים מתים בה: אנשים טובים, אנשים מעמנו. אלא שזו מלחמה בהילוך איטי. כשמתאפשר לנו, אנו חושבים שיש זמן, שאפשר להסתדר, שזה אינו מצב חירום – אך לא כך הוא המצב במציאות. עשיר יכול להסתדר עם חדר אחד פחות או בלי מכונית, אך עבור העני זו שאלה של חיים ומוות מדי יום ושעה – וגם כאשר לא מדובר במצב סכנה לקיום הפיזי, מדובר תמיד בסכנה לקיום הרוחני, כי החיים יכולים להיות כאלה של גאווה על עצמאותנו או השפלה על תלותנו בפקיד העריץ שיש לחלות את פניו כדי להרוויח את פת הקיום. במלחמה זו, שבה העבדות או הדרור הם הערכים המסתתרים מאחורי מסכות המחנות הנצים, לא יבוא הנצחון לידי ביטוי בעצם הצלחתנו להתקיים אלא בהצלחתנו להתקיים כבני אדם עצמאיים, חופשיים ושמחים.

 

נתונים נוספים