מגמת הריכוזיות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 826
מגמת הריכוזיות
היותה של מדינת ישראל ריכוזית, כלומר כזו שמרכזת בידי הממשל את כל הפיקוח על חיי הציבור, החל מהבטחון והכלכלה וכלה בתרבות ובאמנות, איננה רק בגדר של סיווג טכני, הקיים כדי להפריד בין ישראל לבין מדינות העולם החופשי. מלוא משמעותה של ריכוזיות זו מתבטאת בהיותה אמצעי השליטה הראשי בידיו של המשטר המקומי על אזרחיו. מדינת ישראל היא עריצות מודרנית מתוחכמת, שלריכוזיותה מגמה של שליטה.
שליטה זו מתבצעת באמצעות החזקתה של המדינה בחלק גדול מהמשק, דבר שהופך אותה לאחד המעסיקים הגדולים ביותר בכלכלה הישראלית. אם נוסיף לכך את העובדה שכל מה שזז בישראל כפוף, בכוח, לחוק המדינה, יהיה מובן שמשמעותה המעשית של ריכוזיות זו היא אפשרות שלטונה הבלתי מוגבל של המדינה על כל הפעילות שמתנהלת בה.
החזקתה של המדינה בסמכות הפיקוח הכללי על חיי הציבור בישראל הופך אותה לנותן העבודה הגדול ביותר בשוק הישראלי. דרך סניפיו, הזרועים על פני כל הארץ, המנגנון המדיני בישראל מעסיק מספר עצום של עובדים, אשר פרנסתם תלויה בו. שיטה זו איננה מצטמצמת לתפקידיו האופייניים של מנגנון השלטון כמו הממשלה וזרועות הביצוע שלה בצבא, במשטרה ובמערכת המשפט, אלא גולשת אף לכל מה שהמדינה חולשת עליו מבחינה חוקית. דבר זה משמעו כל מרחב הפעילות המוניציפלית, המונופולים הכלכליים כמו התחבורה הציבורית וחברת החשמל וגם גורמים כמערכת החינוך, רשות הדואר.
למעשה, כל מה שתקציביו מוסדרים ומסופקים בדרך זו או אחרת באמצעות חוק ממשלתי, מה שכולל כל עמותה שנתמכת על ידי כסף ציבורי או כל ארגון וחברה שמימונם נקבע על ידי רשות שלטונית, נמצא תחת המטריה העצומה של ההעסקה הציבורית. זו המתחילה באנשי מקצוע מנהליים הפועלים בממשל ובכנסת כגורמים פרלמנטריים מגיעה, דרך כל מרצה אקדמי ואיש רוח הנתמך על ידי מוסד ציבורי או אמן-מופיע הממומן באמצעות תמיכה ציבורית, עד לכל פועל נקיון ונהג הסעות המועסקים ברשויות המקומיות.
בישראל נהוג להפריד בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי ולפיכך יש המניחים כי אין הממשל מתערב במגזר הפרטי. אך למעשה, בשל נגיעתו של השלטון הריכוזי בכל חלקי השוק, כולל זה המתנהל באורח פרטי, מגיעה השפעתו גם לתחומים שנראה שאינם בהישג ידו. ליכולת הפיקוח החוקית המלאה של קובעי המדיניות, הנוגעת לכלל האזרחים, כולל אלה שמהווים חלק מן השוק הפרטי, יש השלכות ישירות על שוק זה. הדברים נוגעים גם לגורמי חוץ המעונינים לפעול בישראל; גם אם חפץ בית-עסק זר לפעול בישראל כפוף הוא למערכת המיסוי, הרישוי והפיקוח שלה, אשר יכולה לשנות מן הקצה אל הקצה את מידת רווחיותו. לכן גם קרה לא פעם שחברות זרות שניסו להתחרות בשוק הישראלי נכשלו בנסיונן זה אחרי שבני תחרותו המקומיים קיבלו מן הממשל תנאים מועדפים.
עובדות אלה יוצרות מצב מציאותי שבו כל אזרח ישראלי כפוף לשליטתה של המדינה בחייו. לדבר זה יש משמעות של איום סחטני מתמיד על פרנסתו של כל אזרח, אשר אין הוא יכול להתעלם ממנו כאשר הוא דואג לקיומו ולקיום משפחתו. בפועל, משמעות הדבר היא שמאחורי תדמיתה של ישראל כמדינה-חברה מתקדמת וחופשית, אשר רבים מאמינים בה, נמצא שלטון של יד חזקה המקפיד לשמור את הישראלים במצב של עבדות.