טו שלח את עמי!
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 744
עד מתי תשפטו עוול, ופני רשעים תשאו
פלטו דל ואביון, מיד רשעים הצילו
עד מתי רשעים, ד', עד מתי רשעים יעלזו
עמך, ד', ידכאו, ונחלתך יענו
יגדו על נפש צדיק, ודם נקי ירשיעו
הנטע אזן הלא ישמע,
אם יוצר עין הלא יביט.
שלח את עמי!
אתם, מנהיגי מדינת ישראל, ביזיתם את ערכי היהדות וביטלתם בפעולותיכם את ההישגים הגדולים שהשיגו אבותינו בתחום החופש. אתם הפכתם את היוצרות והצגתם את מאבקם של האבות לחופש כמאבק על קיום חמרי גרידא - כאילו זה מה שהיה בראש מעייניהם של גדולי ישראל מאז משה רבנו, כאילו לא השיג עם ישראל בכל שנות הסבל והיסורים שעברו עליו אלא את החמרניות של השר השואף למכונית שרד, כאילו מה שיהודה המכבי לחם עבורו באמת הוא סלון מודרני או כאילו החברה המושלמת שאליה הוציא משה את עם ישראל ממצרים אינה אלא ישראל של המאה ה-20 אשר מנהיגיה סבורים כי פתרון בעיות הוא ענין כספי וכי ניתן בו בעת לעצור את הייצור, להדפיס שטרות ולקוות שניתן יהיה לקנות בכסף מוצר כלשהו.
בממשלת ישראל יושבים מרכסיסטים הרואים עצמם כפרולטריון והמציגים עצמם כמגיני העמלים. בשם המהפכה הפרולטארית הם סוחטים את היצרן ומצפים כי ייצר יותר ככל שלוחצים אותו יותר בחומר ובלבנים. עריצים בורים אלה חושבים כי פתרון בעיות החברה יימצא בגניבה ועל כן הם מגדילים את גניבתם בכל פעם שיש חוסר ותמהים על כך שיש לאחר מכן חוסר גדול יותר. מעולם לא פרחה מדינה בתנאים של עריצות והכבדת עול העריצות אינו מביא רווחים אלא לאלה העושים את רווחיהם מכיסם של אחרים - ואלה אינם הנזקקים כפי שאתם מנסים להציג זאת אלא אתם.
במסווה של ברירה חפשית ומדינת חופש אתם הצגתם בפני העם היהודי בארצו בחירה שאתם יודעים מראש כי היא בלתי אפשרית עבורו; להשאר או ללכת. אתם יודעים יפה יפה שיהודי לא יוותר על מגורים בארץ הקודש ואתם, למעשה, כופים אותו להסכים לעיסקת חבילה בה חוברו יחדיו הקודש והפקידות. כיליד ישראל הועמדה גם בפני הברירה להסכים לשיעבוד או לעזוב את הארץ. אני בוחר באפשרות השלישית: אני בוחר לשבת בארץ מולדתי ולשלוח אתכם לכל הרוחות. אם המדינה היא מדינת היהודים אתם בגדתם ביהדות ובעקרונותיה אלף פעמים. אם הארץ ניתנה לעם היהודי אינני זקוק לרשותו של איש מכם לרישתה.
אם הארץ והמדינה שייכים לאלה שעמלו עליה היא איננה שייכת לכם – ועליכם לפנות את עצמכם ממנה לאלתר. דעו, הבוזזים העצלים, כי לא פקידים בנו את התשתית הכלכלית של המדינה הזו, כי זכויות האנשים היושבים בציון לא הוגדרו על ידי ראשי מועצות איזוריות ולא שרי ממשלה הם שעיצבו את הרוח, הערכים והתכנים שהם הנכס האמיתי של העם הזה - על אף העובדה שהם אלה המנסים למנוע את בני ישראל ואזרחיה מלהגשים ערכים אלה במציאות.
מה שהשליטים תרמו לחברה הישראלית הוא השלשלאות, הכבלים ובתי המעצר שיובאו מתרבויות זרות ואלימות. הם הפקידו את חיי האזרח ורכושו בידי שומרים רשלנים וחסרי יזמה, כשהם דואגים להשאיר את משכורותיהם של אלה נמוכות במיוחד; כך הם יצרו דגם של שוטר עברי בור ואלים המונע ע"י תחושת התסכול שנובעת משטיפת המוח הכללית שמעודד המשטר הסוציאליסטי כנגד פער המעמדות. בהכלאה גנטית-רעיונית זו מלאה הארץ בעשרות אלפי פקידי חוק וסדר בעלי הכנסה נמוכה שאינם יודעים לומר ללא שגיאות "זכויות אדם" וקל וחומר להבין משמעות מושג זה במציאות. אנשים אלה, האמורים להגן על זכויות האזרח, פועלים כנגדו ורואים אותו כמאיים על מעמדם. כך קורה שאם איתרע מזלו של האזרח הישראלי וכוייס שנפרצה דירתו הוא כבר אינו מקווה לקבל את רכושו הגזול מן השוטר; הוא יודע שסביר יותר שיקבל ממנו מכות...
אך אל יחשוב האזרח כי השוטר העברי המודרני הוא תוצר לא יעיל של המערכת - זוהי רק נקודת מבטו של הקרבן הגורמת לו לחשוב כך: משכורת השוטר, שממילא נובעת מכיסי משלם המיסים, מניבה רווחי הון עתק שהוא מכניס לקופת המדינה - דמי גביית קנסות, שהיא המלאכה האמיתית במערכת המתיימרת להגן על האזרח ביד אחת בעוד ידה השנייה מחטטת בכיסו. כן, זהו הכייס האמיתי, זה שיש לו ברירה.
אחת מהתעשיות המכניסות למדינה ולמוסדותיה כסף רב היא, כמובן, תעשיית הקנסות הממלכתית העולה כפורחת וכאן, שוב, אין הפקידים העוסקים בה מרפים מן המלאכה: ללא יזע הם ממציאים תירוצי קנסות חדשים כשהם בונים על כך שחלק גדול מן האזרחים יעדיפו תמיד תשלום על בירור. בהסתמך על עיקרון מחריד זה, ניתנים קנסות רבים אף ללא הצדקה חוקית מתוך ההנחה המבוססת על הידיעה כי האזרח הממוצע יעדיף לשלם קנס של אחר על משהו שלא עשה ולא להגיע לבית המשפט ולעבור את כל הההליך המייגע הכרוך בבירור. הנוסחה המעורבת מקפיאת דם בפשטותה: קנס כספי העומד על סכום שהוא פחות ממחצית יום עבודה לא יהיה שווה את הוצאת יום העבודה הזה על ידי האזרח.
אחד מן הדברים הגרועים מכל במדינה שנטלה לעצמה ללא בסיס ומבלי דעת את השם הנעלה והמחייב "ישראל" הוא העובדה שהשחיתות חוגגת בראש חוצות כשהיא ממוסדת ומופעלת כשוד קבוע בצהרי יום.
בכל יום מוכנסים לכלא במדינת ישראל כמה עלובים שנתפשו בגניבת אלפים. בכל יום מתכנסים במשרדי הממשלה אלפי אנשים האחראים לגניבת מיליארדים. לעומת אלה הנאסרים ונכלאים על גניבת כסף ורכוש חמרי משוטטים בחופש וממלאים את מוסדות המדינה שודדי חיים, גזלני רוח ובוזזי נפשות. אין העומדים בראש מדינת ישראל שונים מגנבים פשוטים או שותפים להם, אך בזמן שהגנב הפשוט הוא לרוב אדם שהתנייתו לגניבה נוצרה ע"י מצבו הכלכלי והחברתי שהוא תוצאת מחדלי מערכת השליטה - בוזזים אנשי השלטון ומקורביהם מתוך בחירה.
אנשי השלטון מפקידים עליך את השוטרים, על ילדיך את המורים ועל כולם את צבא המשגיחים המורכב משופטים, שומרים, פקידים ועובדים חברתיים אחרים שמטרת כל אלה להצר את צעדיך באופן קבוע. חלק גדול מאנשים אלה מאמין, כנראה, בכך שהוא מסייע לך, אך עליך, האזרח, מוטל לגלות לו את האמת: שהוא מפריע לך ותקוע בגרונך כעצם. עליך, האזרח, לגלות קודם כל כי אתה קרבן למזימה שטנית המתנהלת נגדך מזה דורות. עליך לגלות כי אין דיכוי זה שונה עקרונית מרצף הדיכוי ההיסטורי אותו חווה העם היהודי מאז נפילת מלכות שלמה - וכי עליך החובה להוקיע ולהסיר מעל כתפיך את אחיך הבוגדים המתיימרים.
אתה יכול להסתדר יותר טוב בלעדי הפקיד ובלי השירות שהוא כופה את עצמו ואותך לתת. אתה יכול להעסיק אותו ביתר הצלחה מאשר הוא יכול להעסיק אותך. כל דבר שאתה חפץ להשיג אתה תשיג במהירות וביעילות גדולים יותר בלעדיו – והעזרה שהוא מתיימר לתת לך היום אינה אמיתית אלא תוצר של הכשלתו אותך והצרת צעדיך מלכתחילה. את הבעיות שהוא מתיימר לפתור יצר הוא ואין לסמוך על כוונותיו או על יכולותיו - ובדרך כלל על אף אחד מהם.
אם אתה רוצה לעשות משהו טוב אל תיתן לו להיות המתווך - הוא אינו יכול לעזור אלא רק לסבך ענין. הוא אינו מחובר למציאות אלא לאנשים ואינו יודע איך לפתור בעיות אמת בזמן אמת. אם אתה רוצה לתרום לעצמך בדרך כלשהי אל תיקח אותו בחשבון כעוזר כי הוא מעולם לא ידע באמת איך לעזור. בכדי לעזור צריך זה שרוצה לעזור שיהיה לו מה להציע - הוא צריך להיות יצרן. רק יצרן יכול באמת לעזור - לעצמו או לאחרים.