ג פרק מנסיון אישי
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 751
פרק מנסיון אישי
לפני מספר חדשים פתחתי, בעמל רב ומתוך רצון להרוויח את לחמי ביושר, חנות קטנה. מכיוון שפעולה זו נעשתה ברשות הרבים נרשמתי כחוק ודאגתי לברר את ההליכים הראויים בכדי שלא לפגוע בבעלי זכויות אחרים שלא מדעת. כבר בעת הרישום נתקלתי ביחס של חוסר כבוד מצד הפקידים הממונים. ליחס זה לא היה שום בסיס מוצדק מצד אלה שאמורים לשרתני והוא העלה בי חשדות לגבי כשירותם לתפקיד זה.
להפתעתי, תוך פרק זמן של פחות מחודשיים לאחר רישום זה והתחלת דיווחים סדירים למע"מ ביקרו אותי נציגי מס הכנסה ופקחי עיריה כשהם מטילים עלי דרישות וחובות שאינם עולים בקנה אחד עם עבודתי וחיי. לשאלותי על זכויותי בנושא ענו הפקידים בזלזול, לא התייחסו אלי ברצינות והתייחסו לדרישות המידע שלי באי כבוד ובגיחוך. לאט לאט הסתבר לי מהתנהגותם כי עבורם אינני אזרח שהם משרתים אלא עבד.
בכדי לברר אם זהו רק רושם אישי פרטי שלי או, אולי, מדובר כאן בתופעה כללית, התחלתי במחקר בו שאלתי בעלי חנויות ואנשי עסקים נוספים על התנהגות הממשלה וזרועותיה בתחומים נוספים. מהר מאד נסתבר לי, בתחקיר שערכתי בין אנשי עסקים אחרים, כי אני אינני היחיד שקיבל יחס משפיל ולא צודק; יתרה מזו - פעם אחר פעם שמעתי מבעלי עסקים אחרים כי זהו היחס הכללי שאותו מקבל היצרן במדינת ישראל על כך שהוא מסכים להקדיש מפרי עמלו את הסכום הנדרש ממנו.
מהר מאד התברר לי כי אלה הם המדד והמדיניות הקבועה להתנהגות עריצה שמופעלת מזה זמן רב על ידי אנשי הממשל כנגד האזרחים. התנהגות מבישה זו מסתמכת על תחושת אדנות לא מוצדקת של אנשי המס המתנהגים כאילו הם שליטים כל יכולים המתייחסים לצמיתים ולא ליצרנים גאים. פקידי המס רודים, פשוטו כמשמעו, באזרח ועל ידי כך הצליחו, במשך שנים רבות, לגרום לו להתירא מהם ולשנוא אותם כאילו היו שליחי עריצים מתקופות האופל ההסטוריות.
במהלך בירורי הסתבר לי כי סכום הכסף הנדרש מן היצרן לטובת שירותים ותמיכה בנזקקים מהווה תירוץ ממדרגה ראשונה לדיכויו של היצרן ע"י הממשל, כי הפקיד הממשלתי רואה את היצרן כפרה חולבת פרטית שלו וסוחט ממנו, בנוסף לכספו, זמן רב בהליכים ביורוקרטיים ארוכים ומסובכים שאינם תורמים לו דבר - ללא התחשבות נאותה בזמנו של היצרן.
בנוסף לכך שהוא מוציא ממנו זמן רב ומטריד אותו בהליכים שהיו אמורים להיות עבודתו שלו מתייחס כל פקיד ציבורי אל הנישום כאל חשוד ופושע בשל הסיכוי שיעלים הכנסה. באופן כללי ניתן לומר כי הפקיד מתנהג כאילו הוא מייצג את עצמו וכאילו יש לו זכות אישית כלשהי ובעלות פרטית על עבודתו של האזרח. פקיד המס, במיוחד, מתנהג כשופט ונוהג לחרוץ משפט מרשיע ולקבוע קנסות ללא סמכות או ידע ומבלי לתת לנישום את זכות ההתגוננות או הכבוד שהוא זכאי להם.
במקרה זה מנצלים אנשי המס את העובדה שהאזרחים פוחדים מהם וחוששים להיחשף לנזקים שעלולים להיגרם להם במידה ויתלוננו. מכיוון שבמדינת ישראל של היום אין גם מקום או סמכות להתלונן אצלה מהווה מערכת המס כנופיית בוזזים הנהנית מקשר שתיקה בחסות הגנת החוק, וכמו כל כנופיית פושעים אלימה היא יכולה לגבות בסחיטת איומים עשרה שקלים בגין צורך בשקל אחד - ומבלי שאיש יוכל לבדוק את הספרים או להטיל את האחריות על אדם מסויים.
לאור הדברים שלעיל ומפגישותי הרבות עם פקידי מדינת ישראל במשך למעלה מעשרים שנה נסתבר לי למעלה מכל ספק כי במשך ארבעים שנה הורגל הפקיד, בהסתמכו על פחדם ושתיקתם של אנשי העסקים, לנהוג בהם מנהג אדון במשרת. מכך ברור הוא כי לפקיד הממוצע אין מושג קל ביותר על זכויות היחיד וכי איש לא דאג להדריכו כיאות בענין זה. כתוצאה מכך אין הפקיד הישראלי אלא בור המופקד על קופת חכמים ממנו והוא פועל כמי שאין לו מושג לגבי משמעותה. על כן נוהג הוא כשוע ממונה ואין לו ענין בדבר זולת הכסף שהוא מעוניין לגבות.
מחד אין היצרן הישראלי מסוגל, טכנית, לברר איך והיכן בדיוק מוצאים כספיו ומאידך מתייחסים אליו פקידי המס כאילו הוא גזלן בכוח. מצב זה נוצר בעליל על ידי הבוזז האמיתי היושב במשרדי הממשלה וחי על חשבון משלמי המיסים. במשך כל שנות קיום המדינה דואג בוזז המס לטשטש את משמעות פשיעתו מאחורי התקפתו את האזרח משלם המסים כפושע. הוא יודע שההגנה הטובה ביותר היא, במקרה זה, התקפה. על כן הוא מרשה לעצמו לגבות סכומי עתק שלא ניתן להוכיח את נחיצותם ולהשמיץ בו בזמן את זה שמקיים אותו - את האזרח העמל.
כך, במשך למעלה מארבעים שנה, מתרחש פשע ההעלמה הגדול ביותר קבל עם ועדה. אנשי הממשל המושחתים זועקים על שחיתות והם אלה שעוסקים בה מדי יום. הפוליטיקאים מבכים את המצב המוסרי המתדרדר בזמן שהם אלה שנותנים יד לחמס ולגזל המאורגנים הרבה מונים יותר משתוכל כנופייה פרטית כלשהי לבצע.
כך, ממש מתחת לאפו של האזרח, בבית המחוקקים המפואר, באולמות ממוזגים המרוהטים בפאר מותרות שהאזרח הפשוט אינו יכול לחלום להשיג לביתו, נרקמת המזימה כנגדו. קבוצה גדולה של נבחרים המציגים כלפי חוץ ויכוחים וחילוקי דעות שותפים ברעיון אחד המאחד את כולם: הוצאת כספו של האזרח למטרת מימון רמת החיים הגבוהה שלהם. במלבושיהם ההדורים ובמכוניות השרד שלהם הם אצים-רצים לסדר את עניניו של האזרח כשהוא מממן את הוצאותיהם מבלי שיוכל לעשות דבר בכדי לבלום את הבזבוז חסר המעצורים של פירות עמלו.
פשע זה נמשך כבר שנים רבות. רבות מדי.
בעקבות הבנה זו נחושה החלטתי לחשוף את הפשע ולהוקיעו. הריני מודיע בזאת כי לא אשלם מיסים או כל תשלום כפוי אחר בהקשר שבו אינני מסוגל, טכנית, לבדוק מה נעשה עם כספי. בארצות תרבות אין היצרן מסכים למיסים ללא ייצוג ואיני רואה שום סיבה לעבור על עיקרון זה בישראל, בה בוססה מערכת המיסוי על השיטה הנהוגה במדינות המערב אך ללא הגבלת הסמכויות החלה על כל ממשלה מערבית אחרת.
הריני להצהיר בזאת כי אינני מוכן לתת מפרי עבודתי למערכת שפעולותיה לא מוסריות במפגיע. אני אינני מוכן להסכים שפרי עמלי ינוצל בידי אנשים שמטרותיהם אינם מטרותי ואשר משתמשים בעבודתי כנגדי. אינני מוכן לשתף פעולה עם פושעים הפועלים כנגד חפים מפשע. אינני מוכן שכוחי יסייע למלחמה לא מוסרית במזרח התיכון או לעריצויות שממשלת ישראל מואילה להושיט להם יד ולסייע להן ברחבי העולם. אינני מוכן לסייע לקבוצה נעלמת של אנשים לחיות על משמני הארץ ועל חשבון החפים מפשע, התמימים והדלים שנמצצו ונזנחו ע"י הממסד, ובמיוחד אינני מוכן שעבודתי תפרנס אוכלי עוגות בעוד יש בארץ כאלה הזקוקים ללחם.