פגיעת הרע

 

פגיעת הרע

האדם שקרוי "פגע רע" בפי כל איננו כזה רק לגבי אחרים אלא – אולי בעיקר – לגבי עצמו; מעבר לשאלה האם הרוע שיש ברשותו של מי שמזיק לבני אדם, פוגע בהם והורס את מה שיקר להם, הרי שתהיה אשר תהיה פגיעתו של אדם כזה בבני אדם אחרים, הפגיעה שהוא פוגע בעצמו היא הפגיעה הקשה ביותר שלה הוא גורם במעשיו.

חייו של אדם רע הם תהליך של פגיעה עצמית מתמדת, שיכול להתבצע כתוצאה של טעות רעיונית או של פגם נפשי. למעשה, אם לא מדובר בסוג של מחלת נפש, פעולותיו הרעות של האדם הרע הן שוות ערך להתאבדות בהילוך איטי, שכן במעשיו נגד הטוב הוא מאבד, למעשה, את עצמו לדעת; הוא הורג את החלק החי של עולמו, שהוא מה שמאפשר לאדם ליהנות מהקיום.

בכך שהאדם הרע מבצע פעולות רעות הוא גורם לחייו להיות חסרי משמעות וערך חיובי ובכך הוא דן את עצמו לסבל קבוע של חשבון נפש מכאיב – ולא מן הנמנע שחלק גדול ממעשיו הרעים נעשה על ידו כדי להוכיח באמצעותם את היות מושגי הטוב והרע של העולם החיצון מוטעים. בתודעתו הפגועה רואה האדם הרע חזון מעוות שבו, אם יוכל לפגוע בהנאת הטוב מחייו תהיה משום הוכחה לכך שאין חייו מוטעים ומבוזבזים כפי שגרם להם להיות.