תכנית ממשלתית

תכנית ממשלתית

האשמה של ממשלה בכך שאין לה תכנית מדינית נופלת על הסף במדינה חופשית אמיתית. במדינה חופשית אמיתית אין לממשלה – ולא צריכה להיות לה – שום תכנית: לאזרחים יש תכניות ככל שיעלו על רצונם, במסגרת ניהול חייהם הפרטיים ואילו כל מה שהממשלה עושה הוא לספק להם שירותי בטחון, חוק והגנה על זכויותיהם, כדי שיהוו להם מסגרת אפשרויות חופשית ליישום של תכניות חייהם הפרטיות.

מדינה שבה הממשלה עורכת "תכניות מדיניות" היא ממשלה שמתערבת בחיי האזרחים ופוגעת בזכויותיהם. הסכם אוסלו הוא דוגמה קלאסית לתכנית מדינית שנוצרה על ידי ממשלה (עם הרבה רצון טוב) – והתוצאות בהתאם. תבנית אוסלו לא נכשלה בגלל ערפאת או ליקוי טכני אחר שהכשיל את ההסכם – היא היתה כשלון קודם כל בעצם ההנחה שיכולה ממשלה לקבוע, על ידי תכנית, את חיי אזרחיה.

אי היכולת של הממשל לקבוע את חיי אזרחיו נובעת מעצם הטבע האנושי. האדם אינו מותאם לחיים שינוהלו על ידי אדם אחר, מוכשר ככל שיהיה. חיי האדם צריכים להיות מבוססים על טבעו היחידאי של האדם והמדינה המוסרית איננה אלא מכשיר שאמור לשמש אותו לצרכים מסויימים שהוא הקובע בעצמו את מגמתם. לממשלה יש להתייחס כמו אל חייט שמתאים לאדם מכנסיים אך איננו קובע לו לאן יילך. זה בדיוק מה שעושה החייט בתכנית הממשלתית.