קולקטיביזם ושיפוט אישי

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 715

קולקטיביזם ושיפוט אישי

ביסוד כל מעשה או מבנה אנושיים – כלי, בית או מדינה – נמצא השיפוט – ועל זה להיות יחידאי. הרוע היסודי בקולקטיביזם מיוצג על ידי כך שאדם אחד סובל בשל פעולתו של אדם אחר – שאנשים מבצעים, כשיטה, את "תספה צדיק עם רשע" – שהם שופטים באופן קבוצתי אדם אחד על מה שאינו בבחירתו, החל מהקבוצה הביולוגית שאליה הוא משתייך וכלה בקבוצה הרעיונית שלו.

אפילו השתייכות של אדם למחנה של אידיאולוגיה רצחנית מחייבת שיפוט יחידאי שלו – של מידת היישום שלו אידיאולוגיה זו. על אחריותו של יחיד להיתפש כאישית וכמחייבת שיפוט יחידאי של המידה והסכנה של מעורבותו, תכניותיו ובחירותיו.

שום רעיון אינו מגדיר אוטומטית, על ידי ההסכמה לו או על ידי ההצהרה עליו, את רמת יישומו או את אחריותו של המחזיק בו – ועם זה יש להרחיק עד כדי כך שאפילו אם יחיד מצהיר על מוכנותו לבצע פשע, אל לכך להיחשב כביצועו בפועל. בחירת היחיד היא המימד שעליו יש לבסס שיפוט של אישיות הבוחר – ויש להבחין בין שיפוט והערכה שלו לבין פעולתו הממשית.

אנשי צדק רבים, שהם בעלי רצון טוב וכוונות טובות, אינם מסוגלים להתמודד עם אתגרים שהצדק דורש ונכנעים תחת לחץ קל. מאידך, רבים יותר הם אלה שהם לא רק בעלי רצון להיטיב אלא גם בעלי יכולת יישום של הטוב – ורק לעתים רחוקות הם מחזיקים באידיאולוגיה המתאימה לטוב.

עקרון היסוד המעורב הוא שיש יותר מדרך אחת ליישם עקרון אחד; בהקשר שונה יתפקדו שני אנשים המחזיקים באותו רעיון בצורה שונה לגמרי וביחס ישר ליחידאיותו של אופי היחיד המעורב. הרצון הטוב והרעיון הנכון הם שני מרכיבים מתוך יותר המרכיבים את הפעולה – ואת האחריות והשיפוט לגביה.

בבתי משפט ראויים לשמם אין שופטים באופן קבוצתי אלא מסויים. בית משפט ראוי לשמו – או תודעה כזו (שהרי תודעה היא מנגנון שפיטה מתמיד) – אינו מבוסס לעולם על קבוצתיות אלא על יחידאיות ומסויימות, שהם מאפייניו היסודיים של האדם, והם המבססים בפועל, בהקשר של פעולת הצדק, את היחידה הבוחרת ביקום.