קולקטיביזם במלחמה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 671
קולקטיביזם במלחמה
אחת הטרגדיות המובנות בהסטוריה של המין האנושי קיימת בעצם העובדה שהמלחמות הנערכות בין עמים מבוססות על הנחות קולקטיביסטיות שבראשן היותם של עניני בני האדם היחידים והקבוצות שהם נמצאים בהן זהים. ואף כי לעתים עניני בני האדם היחידים ועניני החברות שבהן הם נמצאים תואמים אין הדבר כך ברבים מן הפרקים בהסטוריה האנושית.
אף כי מבחינה עקרונית נכון שעניניו של אדם יחיד עולים בקנה אחד עם עניני הקבוצה שהוא חלק ממנה, החל ממשפחתו וכלה בעמו, הרי שלעתים קרובות קורה שעניניהם של היחיד וחברתו מתנגשים זה בזה. זה קורה, למשל, כאשר על החברה שהיחיד חבר בה משתלטת טעות הרעיון הקולקטיביסטי, אשר מעריכה את היחיד כחשוב פחות מאשר הכלל. רעיון כזה, האופייני לתפיסה הפוליטית הפשיסטית, פוגע בעניניו של היחיד וזכויותיו לטובת עניניו המוצהרים של הכלל החברתי. פעמים רבות נתפס רעיון זה בטעות כניגוד בין היחיד והחברה, כאשר החברה נתפסת כישות נפרדת מן היחידים המרכיבים אותה. דבר כזה יכול לקרות גם כאשר על חברה או עם משתלטים בני אדם שעניניהם הפרטיים מסווים את עצמם כעניני הכלל ושלמעשה הם פוגעים בעניניו של היחיד למען עצמם או למען מה שהם מעריכים באופן פרטי כעניני כלל החברה.
בחברות שבהן שלטה תפיסה מסוג זה הועלה על נס רעיון הקרבתו של היחיד למען הכלל ואף בני האדם היחידים חונכו לראות את יחידאיותם כנחותה לעומת עניני הכלל וכניתנת לויתור למענו. אחד הביטויים החמורים ביותר של גישה זו התבטאה בעליית מושג ההתאבדות כגורם מובנה באיסטרטגיה של עמים נתונים. בהקשר זה הוקמו יחידות צבאיות אשר המשתתפים בהם נתבעו למסור את חייהם במסגרת של פעילות מלחמתית שגרתית.
סוג זה של סטיה נגד הטבע האנושי התקבל בחברה במיוחד כאשר עמדה זו בפני מלחמות אשר הציגו ללוחמים סכנות גדולות וביניהם סכנות של אבדן חיים. סכנות מסוג זה ניתנות לפירוש כויתור והקרבה של היחיד לטובת הכלל, אשר עלו בקנה אחד עם האצלתו המוסרית של רעיון ההקרבה העצמית, אשר קנה לו מקום של כבוד בין הערכים המוסריים של בני עמים רבים. כך קרה שלעתים לא נדירות ניתן לשמוע על הכבוד שמוענק למי שגילה תעוזה ואומץ לב בעת מלחמה, כאשר הדבר מכונה "הקרבה עצמית" על אף שמבצע מעשה הגבורה לא התכוון לוותר על חייו כלל.
אך מה שהפך לנפוץ יותר ויותר לאורך ההסטוריה האנושית הוא הגיוס הכללי של המוני העם לטובת המלחמה. בהקשר זה חבר הקולקטיביזם למטריאליזם, הגישה הרואה את החומר כמה שמכריע בעולם וכמה שקובע את המתרחש במציאות. הביטוי של השלכת תפיסה זו לעולם המלחמה היה הרעיון שמספרם של בני האדם המשתתפים במלחמה הוא הקובע, יותר מכל גורם אחר, את תוצאותיה. ברוח זו עבר מיקודם של האיסטרטגים מהקפדה על מוסריותה הרוחנית של המלחמה למעשיותה, כלומר להצלחתה בשדות הקרב, אשר תושג על יסוד גורמים חומריים, החל מגודל הצבאות המעורבים, המשך בחימוש וציוד וכלה בטכסיסי מלחמה.