נגד השמאל
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 694
נגד השמאל
מבחינה פוליטית, משימתנו היא השמדת השמאל - את רעיון השמאל; לא את בני האדם שמחזיקים בו.
על אף שהשמאל מייצג את הרוע במציאות, אלה שמחזיקים ברעיונות השמאל אינם, בהכרח, רעים; יתרה מכך, הם לרוב טובי-לב.
למעשה, כוחו של השמאל נובע מכך שבתודעת האדם נקשר השמאל לטוב.
טוב-לב הוא היסוד שאליו מתחבר השמאל ואותו הוא משחית. זו, למעשה, גם הסיבה לכוחו הרב של רעיון השמאל בעולם: הוא מטעה את בני האדם המחזיקים בו דווקא באמצעות ניצול ערך הטוב שבהם, על ידי רמייה מחושבת.
הטוב שבאדם הוא יסוד כוחו של הרוע – טוב רגשי שאינו מבוקר על ידי השכל.
הטוב הוא כוח חיובי, אך כמו כל כוח שקיים במציאות, הוא יגיע ליישום חיובי רק באמצעות הדרכתו של השכל. טוב-לב ללא שכלתנות כמוהו ככוח פראי אשר, כאשר אינו מוגדר, מנותב ומכוון כהלכה, הוא נהפך לרועץ לבעליו. זה מה שעושה השמאל: הוא נוטל את רצונם הטוב של בני האדם ומפנה אותו כנגדם, תוך ניצול העובדה שהם בוטחים בו.
הדבר משול לאמון עיוור שנותן אדם נדיב בנוכל, ומוסר בידיו משאבים כדי שזה ינהל אותם למען מטרות טובות, אך הנוכל נוטל את המשאבים ומפנה אותם כנגד בעליהם.
השמאל מנצל את הרגש האנושי המעוניין בעשיית הטוב – את נדיבותו של האדם, את רצון העזרה שלו, את שאיפתו לתרום – כדי לפגוע בו.
השמאל עוסק באופן קבוע בהוצאת כוחותיהם של בני האדם הרבים המעוניינים לעזור, לתרום ולתת מעצמם לבני אדם אחרים – ובמקביל הוא מציג לפניהם תמונה אנושית מעוותת שבה מצטיירת האנושות כמהות שלילית, אשר בניה אינם מעוניינים בטוב ושואפים להרע.
על כן יש להשמידו כרעיון, לא כבני אדם. את בני האדם יש להציל מהטוב שנמצא בידי הרע, ולהביא אותם למסלול אשר יקשר אותם לטוב טהור, הגיוני, נקי מזיהום.
כדי לבצע את ההפרדה בין הרע לטוב יש להוציא מן התמונה את השמאל.
אל רעיון השמאל יש להתייחס כאל מחלה, כאל מגיפה, אשר תוקפת את הגוף החי ומשתלטת עליו; וזאת כדי להציל את אלה שבהם דבק ולמנוע התקפתו על הטהורים.
השמאל הוא זיהום קשה התוקף את היכולת האנושית לחשוב באופן עצמאי ולממש את הפוטנציאל האישי, כי הוא מכוון כנגד היכולת האישית היחידאית.
הדרך להילחם בשמאל היא סירוסו האינטלקטואלי. המשימה היא הפשטתו של השמאל מעלה התאנה האינטלקטואלי שלו וחשיפת אי יכולתו להתמודד באופן שכלי עם אתגרי דרישות המציאות, ובכלל זה אי הרציונליות של פעולותיו וסיועו לרע.
יש לפעול לחשיפת הקליפה החשיבתית הדקה של מנהיגיו הרוחניים של השמאל, לחשיפת העובדה שהאידיאולוגים של השמאל פועלים עפ"י רשימת תשובות-נוסחות קבועות אותן הם מתאימים פעם אחר פעם לבעיות עכשויות משתנות, מבלי שהן פותרות דבר.
יש להציג את שטחיותם ופשטנותם של טיעוני השמאל, ולקשר בין נחיתותו האינטלקטואלית של השמאל לבין נחיתותו המוסרית, תוך כדי הצגת הצגת הקשר ביניהם במונחים של סיבה ותוצאה; כלומר, יש להראות איך חוסר היכולת ההגיונית של השמאל בא לידי ביטוי בכשל יישומי כלל-מערכתי שלו בפעולתו למען הטוב.
מה עושים?
קודם כל לזכור מה שלא עושים: אחד הדברים החשובים זה לא לשכוח. אסור לעולם לשכוח את תפקיד השמאל בהנחלת הרע. לצורך זה יש לזכור, לשמור ולהקפיד על הפרטים כדי שהפושעים לא יוכלו להסתתר מאחורי החפים מפשע – ושלא ייווצר מצב שבו האחרים יהיו חייבים לשלם עבור פשעים שלא ביצעו.
במלחמה נגד השמאל יש לזכור, לאסוף עדויות, לכתוב, להקליט, לצלם ולהכין את התביעות לא רק על עכשיו, לא רק על השבוע שעבר, לא רק על מה שקרה השנה, לא רק על מה שקורה 50 שנה, גם לא רק על מה שקרה בשואה וגם לא רק על מה שקרה לעם היהודי בהסטוריה.
במאבק נגד השמאל יש לעסוק בכל העוול שהוא אחראי עליו; יש להרים כל אבן, לרשום כל אדמה, לתעד כל המיה של כל חי שגווע באי צדק, של כל חיים שנגזלו.
כדי להשיב את הדברים על כנם, כדי להשיב מחדש את הרוח במפרשים, כדי להניע את ספינת החיים, יש לנקות את השטח מכל סימניו, שרידו ואותותיו של רוע השמאל.
לא שמאל וכן שמאל הם שני צדדיה של מטבע השמאל – וזו האידיאולוגיה הדו-כיוונית ששולטת היום בעולם הרוח האנושית על פני כל העולם. הדבר שנותן לשמאל עצמה אצל הצעירים הוא שבזמן שהלא שמאלני מגמגם על הגנה עצמית – מה שמשדר פחד ודאגה – מדבר השמאל על חזון לעתיד. חזון כזה – מטורף ומנותק מהמציאות ככל שיהיה – מבטא יותר חיים מהחזון האחר.
התפישה המטפיסית של השמאל, כפי שהיא באה לידי ביטוי, בין היתר, בפסיכולוגיה האנושית, רואה את הרוע המוצהר ככוח טבע. זה בא לידי ביטוי במציאות בכאוס, בריב ובניגוד אינטרסים, ואלה מאפיינים יותר את המתרחש במציאות מאשר ההתאמה, ההשלמה ושיתוף הפעולה בין בני אדם בפוליטיקה. הרוע יוצא נגד ידיעה, התאמה, הצלחה – ואלה, שנראים לאנשים כלא כל כך יפים, נראים להם כמתאימים למציאות... האדם רגיל לראות את המכוער, הלא תואם והמעוות כמציאותי - וככזה הרוע נראה רציני יותר, חזק יותר, קיים יותר.
למשל, אלה מן השמאל שממשיכים במשא ומתן עם מנהיגים פושעים אינם עושים זאת כדי למנוע הרג אלא, למעשה, כדי להצדיק אותו – כי בכך הם מצדיקים את מעשי הרצח שהם שותפים להם ואחראים להם לאורך ההסטוריה.
יידע כל איש שמאל ותומך בשמאל כי השמאל הוא רצחני מעצם מהותו. הרוצח השמאלני איננו יוצא מן הכלל אלא שליח שלו. לא מדובר רק בפועל אלא גם בכוח, ברעיון: הרצח חבוי בכל רעיון היסוד השמאלני הרואה את היחיד האנושי כרכיב שניתן לוותר עליו למען רווחת הכלל.
זה שחושב שהשמאל מכוון לרווחת האנושות והאנושיות טועה בגדול – הוא מחליף את הקנקן במה שיש בו. אכן, נמצאת על הקנקן כתובת המצהירה על פעולה לטובת האדם – והיא אשר מפילה רבים לרשת השמאל – אך השמאל הוא יותר מה שבתוך הקנקן. ככרות הלחם שמציע השמאל מאז ומעולם לרעבים הם מורעלים: מציאותית, השמאל אינו מציע חיים אלא מוות.
רעיון זה הוא קבוע בשיטתו הפוליטית של השמאל: החל מהמדינה הסוציאליסטית, שבה מצהיר השמאל כי הוא נוטל ממשאבי בעלי היכולת כדי לסייע למיעוטי היכולת, אך בעצם פוגע בשניהם, מחליש אותם ומסייע לעיכוב התפתחות החיים של חברה שלמה – ועד למעורבותו בכל אירוע פוליטי עלי אדמות, שבו הוא מציע את עצמו כבורר, כגורם מתווך וכשופט, כשהוא נוטל לעצמו כוח השפעה, אך דואג להמשך החלשת כל המעורבים באירוע, חזקים וחלשים כאחד.
כאן צריך להיכנס לתמונה חזון אחר שיראה תמונת מציאות מלאה יותר ולכן פתרון טוב יותר למצב מאשר מראים השמאל וההתנגדות לו גם יחד. תמונה זו צריכה להחליף את תדמית הרוע כפי שהוצג עד היום על ידי השמאל, ככוח טבע שיש להתייחס אליו בכבוד.