כשלונו של הגנב

 

כשלונו של הגנב

רוב בני האדם מאמינים כי בעסקים עושים איכות או שעושים כסף ולפיכך האיכות היא דבר שאיננו רווחי במיוחד. זוהי מחשבה לטווח קצר, מחשבה של גנב. העיקרון של רווח לעומת איכות נכון רק ב"קח וברח" של הגנב - כי מצב הגניבה הוא המצב היחידי במציאות שבו אדם יוכל להשיג כסף מבלי לתת איכות או עבודה שוות-ערך.

חיים מוצלחים הם חיים של עמל ויצירה, אשר יותר משהם מספקים רווחים בחומר, עליהם לגרום לאדם החי אותם רמה של סיפוק שאיננו חומרי. מי שעמל באופן שמממש את יכולותיו האישיות באופן מוצלח מצליח להשיג הנאה מעבודתו ובנוסף לכך גם מגדיל את סיכוייו לבנות דבר שכתוצאה ממנו ירווה נחת וסיפוק גם כאשר יירד כוח עבודתו. האחרונים – שבתוכם האושר – יהיו תוצאה של מודעות האדם להשלכות החיוביות של מעשיו ולידיעתו את הרווחים שמתקיימים כתוצאה מפעולותיו ארוכות הטווח. הקמת משפחה, למשל, או יצירה רוחנית כמו כתיבת ספר או פעולה שתרמה לאיכות חייהם של אחרים, תספק לו רווחים מוספים רבים שיגיעו אליו גם הרבה אחרי שכושר עבודתו יתמעט.

זו צורת רווחים שהגנב איננו יכול להשיג. קודם כל, הרי שבעצם העובדה שהוא מבסס את רווחיו על מה שיצר אדם אחר הוא מונע מעצמו את רווח ההנאה שיש בסיפוקו של היצרן מעמלו. שכרו של הגנב, הוטל מבלי לשלם, או של כל אדם שאינו משלם בערכים גבוהים על רכישה של ערך חיובי יוצא בהפסדו, מכיוון שהוא פועל לטווח קצר ומביא את עצמו בפעולות מסוג זה למצב של עכבר נפחד, אשר חייב להתרוצץ מפינה לפינה כשהוא חושש מן הרגע הבא ואינו יכול לבנות בהקשר של טווח ארוך ותכנון. במצב כזה, אפילו אם הוא רוצה לתת משהו איכותי יותר, הוא איננו יכול, כי מה שצורך שנים לבנותו איננו יכול להיבנות בשעה.

האדם מותאם, בכוח טבעו, למפעל שארכו חיים שלמים. בכדי לבנות מפעל חיים יש להקים מערך משוכלל, מתוחכם וארוך-טווח כאורך חיים שלמים: בחיים שהם מפעל כזה יש, כמו בכל מפעל ראוי לשמו, קשר בין סיבה ותוצאה וקשר השתלשלותי הגיוני בין מרכיבים ובין התחלה, אמצע וסוף.

מעל לכל, תובע מפעל יצרני את התבוניות העילאית ביותר שיכול היצרן לגייס – וזו אינה יכולה להסתמך על פתרונות אינטואיטיביים לבעיות שצצות ועולות, באופן טבעי, על רצף הקיום של מפעל כזה. מפעל החיים אמור להתפתח ולהיבנות, יותר ויותר, על תכנון מוקדם המתמודד עם אתגרי יישום המתרחשים כל זמן קיום המפעל.

כפי שלא ניתן להקים מערכת הזנה ארוכת טווח תוך כדי בריחה או התחבאות, יש לראות כך גם את מפעל החיים. אם אדם רוצה בחיים שלא רק יספקו לו קיום פיזי אלא גם הנאה רוחנית, שומה עליו לפעול כשהוא חשוף לאור השמש ומתמודד אל מול דרישות המציאות בצורה של בניה מסודרת, שאיננה מתאפשרת בחיי גנב.