טעות טרגית

 

טעות טרגית

אוי לאלה אשר, כמו האנק רירדן או, גרוע יותר, גייל ואיננד, יגלו בערוב ימיהם, כי הם עצמם, באשמתם, פחדם וחששם סגרו על עצמם את דלת הכלא וכי הם אלה שנכנעו לפני אויב קטן וחלש - בהאמינם כי הוא גדול וחזק, כי הם אלה שהביאו את הצרה על עצמם, כי בלעדיהם לא היה הרוע מצליח, כי בלעדי סירובם לדעת ולראות לא היתה מתקיימת האימה, כי הם יכולים היו להיות משען ועמוד אור לידידיהם, לילדיהם, לתלמידיהם ולשאר צאצאי רוחם באמירה, בחיוך, במבט, במציאות - והם לא אמרו, חייכו או היו

פעמים לא יעיזו אנשים טובים לבקר את הרע ולחשוף טעויות או משגים של עמיתיהם כי הם חוששים לפגוע בהם ולהכאיב להם, משל לאדם המסרב לכרות רגל מוכת דלקת בכדי שלא להכאיב לבעל הרגל - ובכך להניח לזיהום להרוג את הגוף כולו. מה שמחוייב במקרים אלה הוא הידיעה וההבנה של היחס המחייב שבין ה"רגל" וה"גוף" שמעורבים בכל מקרה מסויים.

מסיכת התליין, המעלימה את אישיותו היחידאית, הופכת אותו לסמל, למשהו לא אישי. זהו סמל הפקיד - פקיד הממשל הלא רציונלי, זה אשר מקבל הוראות ומבצען ללא חשיבה עצמית, ללא שיקול אישי - וללא שום "אינטרסים אישיים", כמו התגשמות החלום האלטרואיסטי. אנשים כאלה, המאיישים את מערכות השליטה של המדינה הריכוזית, מנשלים את עצמם מזכות השיפוט האישי כדי להשיג את השלווה - מבלי לתפוש ששלוותו זו - כמו במקרה של סירוס עצמי - היא צורה של מוות.