השתיקה הרועמת של ההוגה האקדמאי

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 679

 

השתיקה הרועמת של ההוגה האקדמאי

העץ שעליו יושבים הפרופסורים מן האקדמיה הישראלית הולך וצומח, והענפים הולכים ומתרחקים מן הקרקע. אם הם לא ירדו בקרוב ויהלכו מעט - הם עלולים לשכוח כי ליחיד האנושי יש שתי רגליים וכי הוא יכול ללכת בעצמו מבלי להיות תלוי - תרתי משמע... אך לדאבון הלב, אנשי הממסד האקדמי בישראל מאולפים כדבעי - הם לעולם לא ישאו את קולם כנגד השיטה המאכילה אותם.

דבר זה מוכח פעם אחר פעם על ידי שתיקת הפילוסופים, אשר גרועה משתיקתו של טכנאי, נגר או איש מקצוע אחר המאייש את המנגנונים החברתיים; פילוסוף שאין לו מה לומר הוא סתירה במונחים, כי כל מה שיש לפילוסוף זה מה שיש לו לומר. פילוסוף שותק איננו פילוסוף. שתיקתם המלוכדת של ההוגים האקדמים לגבי דברים שמחוץ לחצרות האוניברסיטאות אסור לה גם שתסתתר מאחורי תירוץ ההתמחות (כמו, למשל, "אני עוסק באפיסטמולוגיה ולא בפוליטיקה" - או "אני עוסק בתיאוריה ולא בפרקסיס"). בהגדרה, הפילוסופיה היא מדע העל שמי שרוכש אותו רוכש ביכולת להבין באופן כללי (גם אם לא פרטי) את כל תחומי חייו של האדם.

לפיכך, דווקא העוסק בפילוסופיה איננו יכול להתחמק מלהביע את דעתו בנושאים אנושיים שאינם פילוסופיים, בשל העיסוק של הפילוסופיה בכל הנושאים האנושיים. פילוסוף אשר איננו רואה את ההשלכות המוסריות והפוליטיות של תפישותיו המטפיזיות והאפיסמולוגיות כמוהו כאדם המופקד על מבחנת נגיפים ללא ידע כלשהו בהשפעות הנגיפים על בני אדם או, לחליפין, כנגר שיודע לבנות רהיטים אך אין לו מושג לגבי הדרך שבה יש להשתמש בהם או מושג בשוק הרהיטים: פעולת אדם כזה תהיה לא יעילה במקרה הטוב ומסוכנת במקרה הגרוע.

יותר מכל דבר אחר, הפילוסוף הוא השופט העליון של הרעיונות החברתיים. שתיקת הפילוסוף כמוה כשתיקת השופט אשר ממאן לחרוץ דין - לפעולה כזו יש משמעות אחת כפולת היבטים: סיוע לרע ופגיעה בטוב. וכאשר הפילוסופים השותקים נסמכים אל שולחנו של השליט האלים אין צורך בהשכלה מיוחדת כדי להבין את המשמעות המוסרית של רעם שתיקתו של ההוגה האקדמאי.