השודד החדש

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 730

 

השודד החדש

בהקשרים חברתיים של ימים עברו, היה משום צדק יחסי בשוד, שכן השודד היה חייב להסתכן בנפשו, בגופו או בממונו בעמדו לפני הנשדד, במיוחד אם היה האחרון מחליט להגן על עצמו. בנוסף לכך, היה גם משום צדק יחסי בכך שאם הנשדד אינו מגן על רכושו אין לו זכות לשמור עליו בחזקתו.

כל זה, כמובן, עד נקודה מסויימת – וכל עוד היה השודד מראה את פניו מתוך לקיחת סיכון מסויים.

אך היום השודד החדש איננו מסתכן כלל. הוא יושב ליד השולחן עם חברי כנופייתו, כשהם נהנים ממנעמי חיים ששדדו מהמוני אזרחים תמימים, וכאשר חסר להם משהו, הם מחליטים לשדוד אותו מן האזרחים בשיטה המודרנית: שיטת החוק.

אפשרות החקיקה הפושעת נמצאת היום בידיהם של שודדי הממסד, שהטעייתם את ציבור קרבנותיהם – שלא כמו בעבר – היא היום מוצלחת ביותר. לא רק שאין הציבור הנשדד מבחין בםשע המבוצע נגדו אלא שהפושעים הצליחו לרמותו עד כדי שיחשוב שהם פועלים למענו וכי פגיעתם בו מיטיבה עימו.

לצורך ביצוע השוד די לפושעים אלה להתכנס – מה שלעתים אף אין הכרח בו - ומחליטים.

ומעל לכל, השודד המודרני הוא שודד מטורף לגמרי: הוא רואה מציאות הפוכה ממה שהיא באמת – ובמיוחד תופש הוא להיפך את תפקידו עצמו בה; לא רק שהוא אינו רואה את עצמו כשודד, אלא שהוא משוכנע שהוא נדיב המסייע לאוכלוסיה נזקקת – בזמן שהוא זה שמייצר אותה על ידי כך שהוא הופך בני אדם בעלי יכולת לדלים.

אין מחריד יותר מלראות את ההתחסדות והעוורון שבה מביא המנהיג בוזז הציבור, באמצעות חוקי שלטונו, אנשים לדרגה שבה הם נזקקים לפת לחם ואח"כ, את המאמץ העצום שהוא עושה כדי לסייע-כביכול לנפגעיו על ידי הוספת נפגעים נוספים לרשימה בגינם של חוקי עוול נוספים. ואת כל זה הוא עושה מבלי לראות שום קשר בין מצבם הרעוע של האזרחים למעשיו.