האחריות

 

האחריות

טיפול בפושע שגילו כגיל מדינה צריך לקחת בחשבון כאשמים במצבו את מתכנני הכלכלה, התרבות ומערכת החינוך של אותה מדינה, שיצרו מצב תרבותי שבו הגיע אדם זה לרעיון שהפשע משתלם. בכלל, מדינת-כלא הנשלטת על ידי סוהרים אחראית לטבעם הרוחני של הכלואים בה בדיוק מאותה סיבה שהממונה על רפת אחראי למצבם התזונתי של הפרות הנמצאות בו.

הנחת היסוד ההגיונית-לוגית שביסוד גישה זו היא שבמדינת כלא מהווה כל מי שנולד בה תוצר של מנהלי הכלא, אשר עיצבו את רוחו בהתאם לתפיסתם התרבותית. במקרה של מדינה כמו ישראל משקפת דמותו המוסרית של האזרח את מנהלי חייו, הסוהרים של הכלא שבו חי, שהם גם מחנכיו.

לא מדובר רק בתפישה פילוסופית כללית שהנחילו אלא בניהולם והפעלתם של תנאים שבהם אדם אינו יכול להתקיים כאדם ושל חברה שבה פושע מסתדר בצורה טובה יותר מאדם ישר. מדובר גם ביצירת תנאים כלכליים וחברתיים נאותים וגם במתן השראה משחיתה מוסרית, כפי שנהוג הדבר במדינות בעלות כלכלה ריכוזית.

פעולות אלה יוצרות את הפושע על ידי מיקוד הפוטנציאל האנושי של אזרח המדינה בתכליות שליליות. מבחינה זו ניתן להאשים כל גדילה במידת האלימות ככזו שעוקבת אחר האלימות השלטונית – ואת הפגיעה המוסרית נגד זכויות הקנין כפועל יוצא של מדינה המבוססת על פגיעה מסוג זה ביסודה הקיומי.