שלמות פילוסופית

Normal 0 false false false EN-US X-NONE HE /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"Table Normal"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-priority:99; mso-style-qformat:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0in 5.4pt 0in 5.4pt; mso-para-margin-top:0in; mso-para-margin-right:0in; mso-para-margin-bottom:10.0pt; mso-para-margin-left:0in; line-height:115%; mso-pagination:widow-orphan; font-size:11.0pt; font-family:"Calibri","sans-serif"; mso-ascii-font-family:Calibri; mso-ascii-theme-font:minor-latin; mso-hansi-font-family:Calibri; mso-hansi-theme-font:minor-latin;}

שלמות פילוסופית

שלמותה של עמדה פילוסופית, הנובעת מקשירתם יחד של ענפי היסוד שלה, עשויה להיות המפתח וקנה המידה לאיכות הפילוסופיה של היחיד. זה יכול להיות גם היסוד למפתח הערכה חדש ויעיל של כלל תחומי עיסוקו של האדם.

ביסוד העמדה המאוחדת תפישה של גוף הידע כשלם, כלומר לא עוד הערכה של הראש בלבד או של הגוף בלבד – של התיאוריה בנפרד מהמעשה – אלא של היחס השלם שבין התיאוריה למעשה.

ראשית לכך, שומה על אדם לבדוק מה הפילוסופיה שבה הוא מחזיק, אך בדיקה שאלתית של מהות הפילוסופיה שבמודעותו היא רק נקודת פתיחה של בדיקה פילוסופית. לאחר סדרה של שאלות פילוסופיות הנוגעות למודעותו הפילוסופית, עליו לשאול סדרה של שאלות לא פילוסופיות הנוגעות למעשיות החיים, אשר תבוטאנה בהתייחסות לתחומי עיסוק שונים. יתכן כי מהדבר יתברר שאדם הוא אובייקטיבי יותר במעשיו מאשר במחשבותיו הפילוסופיות.